סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 751
"אותן שלש מאות לויים בכורים היו ודיו לבכור שיפקיע את עצמו"
בכורות ה ע"ב
אף שבכורי הלויים לא הוצרכו לפדיון ככל הבכורים שהוצרך הקב"ה לקנותם לפי שקטרגה עליהם מדת הדין במכת בכורות במצרים לומר 'מה נשתנו אלו מאלו - הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז', ואילו הלויים לא טעו אחר עבודה זרה - ולמה הוצרכו בכורות הלויים לפדיון? - מכל מקום מטעם אחר צריכים היו פדיון - לפי שמכרו את יוסף, בכורה של רחל וכו' כמו שכתב רש"י מן הספרי. שנים ועשרים אלף - הלויים היו כ"ב אלף כמרכבה של הקב"ה שנאמר (תהלים סח) רכב אלקים רבתים אלפי שנאן, וכמו שאמרו ז"ל (יבמות סד): אין השכינה שורה בפחות משתי רבבות ושני אלפים מישראל, שנאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל - שתי רבבות ושני אלפים כמנין הלויים; ואיתא בספר הפרדס, כי כ"ח מחנות שכינה הן. היינו, כי כבוד ה' חופף בכל אחד משבעת ענני כבוד ובכל מקום שהשכינה שם, ארבע מחנות שם (כמו בדגלי ישראל שארבעה מחנות היו) - הרי לך כ"ח מחנות. צא וחשוב כ"ח פעמים כ"ב אלף ותמצא שש מאות וששה עשר אלף - כמנין בני ישראל עם הלויים בקירוב (אילו נמנו הלויים כישראל מבן עשרים שנה).
ששים רבוא ישראל כנגד ששים רבוא אותיות התורה. וכ"ב אלף של בני לוי - רמז לכ"ב אותיות שהם שרש וצנור השפע לכל אותיות התורה. ששים רבוא - אותיות התורה, ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים שהיו יתרים על ששים רבוא - הם כנגד תגי האותיות כנאמר בסדר פקודי, שמהם נעשו 'ווי העמודים' הרומזים לתגין. ומשה שכח מה עשה בהם, כי לא ידע במדרש התגין, כמו שאמרו ז"ל במנחות שראה לר' עקיבא דורש התגין ולא היה יודע וכו'.
(מתוך ספר הפרשיות במדבר)
