הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "הלכה כרבי יוחנן"; "תניא כוותיה"; "לימא..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות כא ע"ב

"מצינו לוקח מעובד כוכבים, לוקח מישראל מאי? אמר רב: בכור ודאי, דאם איתא דבכרה - אישתבוחי הוה מישתבח ליה, ושמואל אמר: בכור ספק, סבר - לשחיטה קא בעי ליה, ורבי יוחנן אמר: חולין ודאין, מאי טעמא? אם איתא דלא בכרה, כיון דאיכא איסורא - אודועי הוה מודע ליה.
תניא כוותיה דרבי יוחנן דאמר חולין: אם לא הודיעו - הולך ושוחט ואינו נמנע.
לימא תיהוי תיובתא דרב ושמואל! התם - במוכר תליא מילתא, הכא - בלוקח תליא מילתא."

 

1.
בפשטות הלכה צריכה להיות כרבי יוחנן משני נמוקים:

1.1
הכלל הוא, שהלכה כרבי יוחנן נגד רב ושמואל.

1.2
הגמרא מביאה ברייתא לסיוע לרבי יוחנן ["תניא כוותיה"]. הביטוי "תניא כוותיה..." הוא כשיש הוכחה "רק" מכח דיוק, בברייתא מדובר באיסור "אותו ואת בנו", ואילו בסוגייתנו מדובר בדין הפרשת "בכור", ולכן דברי הברייתא אינם ממש דברי רבי יוחנן.

2.
הערה: כל פעם כשיש הוכחה לצד אחד במחלוקת אמוראים ממילא יש קושיה על החכם החולק עליו, ומדוע הגמרא לא אומרת בכל "תניא כוותיה" בש"ס גם "תיובתא" על האמורא החולק.
הצירוף "תניא כוותיה... לימא תיהוי תיובתא" כבסוגייתנו - 4 מופעים ש"ס

3.
אפשר לומר שמסקנה זו סברה, שאם יש הוכחה לצד אחד ממילא סתירה לדעה השניה. אלא שבסוגייתנו הגמרא לא קובעת שיש "תיובתא", אלא היא מעלה רק אפשרות "לימא...", מפני שהיא יודעת מראש שאפשרות זו תידחה [כך היא המשמעות של הביטוי "לימא..."].

4.
לכן אולי יש פוסקים [מובא ברא"ש סימן ג] שאין הלכה בסוגייתנו דווקא כרבי יוחנן, כי לא מוכח מהברייתא שהובאה לטובת רבי יוחנן ששיטות רב ושמואל נדחו.

5.
לפי הרא"ש הנ"ל מדוע אין הלכה כרבי יוחנן מחמת הכלל שהלכה כרבי יוחנן נגד רב שמואל?

6.
התשובה של רבנו יונה [מובא ברא"ש] שהלכה כשמואל שאמר דעה "מציעתא", כלומר, דעת שמואל [בכור ספק] היא דעה אמצעית בין דעת רב ["בכור ודאי"] לבין דעת רבי יוחנן ["חולין ודאי"].

6.1
מכאן אולי ניתן להסיק שהכלל, ש"הלכה כרבי יוחנן" חל רק כאשר אין סברא משכנעת לומר אחרת.

6.2
וכן משתמע לפי זה, שהכלל שהלכה כרבי יוחנן איננו הכרעה של "עורך הגמרא", אלא, זהו כלל שנאמר בין הלומדים בבתי המדרש של האמוראים.

7.
לא ברור האם מדברי הרא"ש ניתן ללמוד שהלכה כרבי יוחנן דווקא נגד אחד מהאמוראים [רב או שמואל] ולא נגד שניהם?