הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "הלכה כתנא קמא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות כא ע"ב

"ואיבעית אימא: דכולי עלמא אמרינן מקצת היום ככולו, והכא במחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר קמיפלגי,
והתניא: רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון מחוסר זמן - נכנס לדיר להתעשר, והרי הן כבכור, מה בכור - קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו, אף מחוסר זמן - קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו. ואדיליף מבכור, ניליף מקדשים? מסתברא, מבכור הוה ליה למילף, שכן: גואל, מום, תמורת, אכילה; אדרבה, מקדשים הוה ליה למילף, שכן: זכר, קדוש, במתנות, פשוט!
אלא רבי שמעון העברה העברה גמיר.."

 

1.
הגמרא מביאה כמה הסברים למחלוקת בין תנא קמא לרבי שמעון במשנתנו. כל אחד מהם נפתח בביטוי "ואיבעית אימא" [כלומר, ואם תרצה נאמר הסבר אחר].

2.
ההסבר האחרון הוא, שתנא קמא סובר: מחוסר זמן – בהמה שלא מלאו לה שמונה ימים – אינה נכנסת לדין להתעשר מפני שעדיין אינה ראויה להקרבה. ורבי שמעון סובר שנכנסת להתעשר.

3.
הגמרא מביאה הוכחה מברייתא שזוהי דעת רבי שמעון. כלומר, אין הוכחה מהברייתא כמי ההלכה, ואין הוכחה מהברייתא שכך הוא הסבר המחלוקת במשנתנו. אלא, מהברייתא מוכח רק, שניתן באופן כזה להסביר את דעת רבי שמעון – וממילא, גם את דעת "תנא קמא".

4.
רמב"ם הלכות בכורות פרק ו הלכה יד:

הכל נכנסין לדיר להתעשר, בין תמימים בין בעלי מומין, וכל איסורי מזבח, חוץ מן הכלאים, והטריפה, ויוצא דופן, ומחוסר זמן, שכל אלו פטורין מן המעשר, וכן היתום שמתה אמו או נשחטה עם לידתו אינו מתעשר, ודברים אלו מפי השמועה הם.

הרמב"ם פוסק שלא כרבי שמעון וקובע, שמחוסר זמן לא נכנס לדיר להתעשר.

5.
יש לשאול: מפשט מהלך הגמרא משמע שהיא דנה בדעתו של רבי שמעון, ולכאורה יש לפסוק בגלל זה שהלכה כמותו - על פי הכלל שהלכה כמי שהסוגיה דנה בדבריו [= "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"].

5.1
בכל אופן משמע מהרמב"ם שהלכה כתנא קמא במשנתנו – לפי ההסבר האחרון במחלוקת. יתכן שהרמב"ם מחשיב את דעת תנא קמא כרבים=חכמים, ולכן הלכה כמותם. וכך הוא בדרך הכלל, שהלכה כתנא קמא [שיש אומרים שמוגדר כ"סתם משנה"] נגד דעת תנא יחיד שחולק עליו.

6.
יתכן לומר שגם מלשון הברייתא שמביאה רק את סברת רבי שמעון בן יהודה משמו של רבי שמעון משמע שחכמים חולקים עליו. [כך – בדרך כלל הכלל, כאשר משנה/ברייתא פותחים בשמו של חכם].