הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "סתם משנה"; "תנא קמא"; "הלכה כרבי עקיבא מחברו"; רבי יוחנן וריש לקיש
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
בכורות יט ע"א
"מתני'. יוצא דופן והבא אחריו, רבי טרפון אומר: שניהם ירעו עד שיסתאבו, ויאכלו במומן לבעלים, רבי עקיבא אומר: שניהן אינן בכור, הראשון - מפני שאינו פטר רחם, והשני - מפני שקדמו אחר."
1.
רמב"ם הלכות בכורות פרק ב הלכה ד:
יוצא דופן והבא אחריו שניהן אינן בכור, הראשון מפני שאינו פטר רחם והאחרון מפני שקדמו אחר, אפילו יצאה נקבה דרך דופן וזכר דרך רחם אינו בכור.
הרמב"ם פסק הלכה כרבי עקיבא [נגד רבי טרפון]. נושאי כליו של הרמב"ם לא עוסקים כלל אודות הכרעה זו.
3.
רא"ש מסכת בכורות פרק ב, סימן ה:
גמ' במאי קמיפלגי. רבי טרפון מספקא ליה בכור לדבר אחד אי הוי בכור או לא. ור' עקיבא פשיטא ליה דלא הוה בכור. והלכה כר' עקיבא
דהוה ליה מחלוקת ואח"כ סתם
דתנן לקמן בפרק יש בכור (בכורות דף מז ב) יוצא דופן והבא אחריו שניהם אינם בכור לא לנחלה ולא לכהן.
הרא"ש טוען שיש משנה להלן שהיא "סתם משנה" [אין בה שם של תנא] שאומרת במפורש כדעת רבי עקיבא במשנתנו.
3.1
משמע מהרא"ש - בפשטות - שלולא אותה "סתם משנה" הלכה היתה צריכה להיות כרבי טרפון. ראה דיון על כך ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קעט-קפ.
3.2
ב"מעדני יום טוב" על הרא"ש מפרש, שהרא"ש באמת סובר שהכלל הוא "הלכה כרבי עקיבא מחברו" ולכן גם בסוגייתנו הלכה צריכה להיות כרבי עקיבא נגד רבי טרפון, אלא שהרא"ש הביא נימוק נוסף "לרווחא דמילתא".
3.3
לכאורה, יוצא, שלפי ההסבר בסעיף 3.2 לא נוכל לדייק מנימוקי הפוסקים שכאשר הם לא מתייחסים לנימוקים אחרים סימן שאינם סוברים כך [ולמעשה כך גם לגבי כל שני תרוצים/הסברים אצל שאר הפרשנים ואפילו בגמרא עצמה!!!].
4.
הרמב"ן בדף יג אומר, שהכלל הוא שהלכה כרבי עקיבא מחברו [אבל לא נגד חבריו – דהיינו לא נגד רבים], ורבי טרפון נחשב חברו של רבי עקיבא. וראה ב"ציונים והערות" על הרא"ש [מהדורת עוז והדר] שמביא שיתכן שרבי שמעון גם סובר כרבי טרפון [בבכורות דף מז עמוד ב סובר רבי שמעון שבכור לדבר אחד הוי בכור] ולכן יתכן אולי שהרא"ש סובר שאין הלכה כרבי עקיבא מחבריו [נגד רבי טרפון ורבי שמעון יחד,] ולכן הביא הרא"ש נימוק אחר מדוע הלכה כרבי עקיבא.
4.1
אמנם קצת קשה לומר שרבי שמעון- תלמידו של רבי עקיבא – נכלל ב"חבריו".
5.
וב"ילקוט ביאורים", שם, מביא מה"אור זרוע", שלגבי כלל הפסיקה, שהלכה כרבי עקיבא מחברו מופיע בגמרא [כתובות דף פד עמוד ב] שרבי יוחנן חולק על כלל זה, והוא מסביר שרבי יוחנן גם מסכים שלכתחילה יש לפסוק כרבי עקיבא אלא שבדיעבד אם עשה כרבי טרפון – עשה.
6.
וכן אומר ה"אור זרוע", שבסוגייתנו הגמרא הביאה ברייתא דרבי ישמעאל כשיטת רבי עקיבא. הוא מתכוון לומר שהברייתא בסוגייתנו, שנפתחת בביטוי "תנו רבנן" היא ברייתא דרבי ישמעאל של המידות שהתורה נדרשת בהן.
7.
ומוסיף ה"אור זרוע" נימוק נוסף [כדברי הרא"ש] שיש "סתם משנה" כרבי עקיבא בדף מז עמוד ב:
מתני'. אי זהו בכור לנחלה ולכהן: המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנינין. המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים, והמפלת ליום ארבעים - הבא אחריהם בכור לנחלה ולכהן.
יוצא דופן והבא אחריו - שניהן אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן, רבי שמעון אומר: הראשון - לנחלה, והשני - לחמש סלעים.
אומר ה"אור זרוע" שהרישא – "תנא קמא" הוא "סתם משנה", והדין ב"סתם משנה" שם הוא כרבי עקיבא בסוגייתנו.
7.1
והוא מדגיש ש"תנא קמא" מוגדר כ"סתם משנה" למרות שיש באותה משנה תנא שחולק – רבי שמעון, והוא טוען שכך משמע כעיקרון בתחילת מסכת ביצה. כל זה מובא גם ב"ילקוט ביאורים", שם,
8.
ומביא עוד מהמהרי"ט אלגזי, שכיון שהלכה כרבי יוחנן נגד ריש לקיש [בגמרא בכתובות פד עמוד ב] שרק לכתחילה הלכה כרבי עקיבא, אבל בדיעבד אם עשה כרבי טרפון – עשה, ומדוע הרמב"ן פסק כרבי עקיבא – שמשמע מדבריו, שגם בדיעבד ההלכה רק כרבי עקיבא?
9.
ויש מי שאומר, שבמחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש [שם, במסכת כתובות] ההלכה דווקא כריש לקיש, שהלכה כרבי עקיבא גם בדיעבד, וכך מוכח שם ברי"ף, והנימוק הוא, שרבי יוחנן הודה לריש לקיש כפי שאומר שם הרא"ש. וראה עוד שם, ב"ילקוט ביאורים".
10.
ונראה שבמחלוקת במסכת כתובות בין רבי יוחנן וריש לקיש יתכן שלא תקף הכלל שהלכה כרבי יוחנן מפני שלא מדובר שם בסברותיהם העצמיות אלא בדעותיהם כמי לפסוק, כרבי עקיבא או כרבי טרפון, ויתכן שבמחלוקת מסוג זה לא חל הכלל, שהלכה כרבי יוחנן נגד ריש לקיש.
11.
במשנה הבאה מובאת מחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל, והרמב"ם פוסק כרבי עקיבא, ומסבירים, מפני הכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו - רבי ישמעאל.
