הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "זו דברי..."; "ותני"; "כרבי... סבירא ליה" 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות טו ע"א

"מאן חכמים? תנא דבי לוי הוא, דתנא דבי לוי: הכל היו בכלל העמדה והערכה, ואפילו בעל מום מעיקרו. וכן תנא דבי לוי במתניתיה: אפילו חיה אפי' עוף. והכתיב אותה! אותה לתנא דבי לוי קשיא, אבל רבנן דפליגי עליה דר"ש מאי? הכי נמי דאם מתו - יפדו? אי הכי,
זו דברי רבי שמעון ומחלוקתו מיבעיא ליה!
אמרי: רב כרבי שמעון בן לקיש, דאמר לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה, קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה ולא מיתוקמא מתני' כרבנן, דקתני סיפא ואם מתו יקברו. (אמר) ממאי דהא מתו יקברו משום דבעי העמדה והערכה הוא, דלמא משום דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים הוא? אמרי: אם כן, ניתני אם נעשו טריפה - יקברו.
ואיבעית אימא: לעולם רב כרבי יוחנן סבירא ליה, ותני זו דברי רבי שמעון ומחלוקתו."

 

1.
הגמרא מקשה שרב היה צריך לומר "זו דברי רבי שמעון ומחלוקתו", דהיינו, שמשנתנו שנוייה גם כדעת חכמים החולקים על רבי שמעון, ואילו רב אמר [בדף הקודם, יד, עמוד ב] רק "זו דברי רבי שמעון".

2.
עונה הגמרא שני תרוצים [התרוץ השני פותח ב"איבעית אימא"].

2.1
התרוץ הראשון, ש"רב" מסביר כדעת ריש לקיש שמשנתנו מתאימה לדעת רבי שמעון בלבד ולא לדעת חכמים [במשנה במסכת תמורה].

2.2
והתרוץ השני: רב סובר כרבי יוחנן, ובאמת לפי רבי יוחנן משנתנו מתאימה גם לדברי חכמים [במשנה במסכת תמורה] ו"רב" אמר בדבריו באמת את הניסוח "זו דברי רבי שמעון ומחלוקתו" [כפי שהגמרא הקשתה].
למעשה לשון "ותני" משמעותו, שיש לתקן את דברי רב ולגרוס בהם...

3.
ויש להדגיש שהביטוי "זו דברי רבי... ומחלוקתו" - 4 מופעים בש"ס. פעמיים בסוגייתנו ופעמיים בסוגיה המקבילה במסכת תמורה.

4.
של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות:

שי. זו דברי פלוני, כשהגמרא אומרת זו דברי פלוני על הסתם פליג עליה ולא סבר כוותיה. וכן כתבו התוספות (ד"ה ומאי) בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף ל"ה (א), וזה לשונם: זו דברי סומכוס, משמע זו ולא סבירא ליה,
אף על גב דמוכח בפרק בית כור (בבא בתרא קה א) דאיכא זו וסבירא ליה,
מיהו סתם זו לא סבירא ליה.
וכן כתב הר"ן פרק אלו נערות (כתובות דף מ ב ד"ה זו דברי רבי מאיר) דזו לא סבירא ליה, כל היכא דלא מפרש בהדיא זו וסבירא ליה.

כלומר, הגמרא אומרת "זו דברי רבי מאיר" כדי ללמדנו שאין הלכה כמותו.

5.
ולכאורה, מדוע שנחשוב שהלכה כרבי מאיר אם חכמים חולקים עליו והרי במחלוקת רבי מאיר וחכמים הכלל הוא שהלכה כחכמים?

6.
וכן בסוגייתנו: רב אמר שמשנתנו היא כדעת רבי שמעון [במסכת תמורה] והכוונה היא, שאין הלכה כך, למרות שמשנתנו סתומה והכלל הוא "הלכה כסתם משנה", בכל אופן פוסק רב כחכמים במסכת תמורה. אבל כל זה רק לפי ההסבר הראשון בגמרא, אבל לפי ההסבר השני בגמרא הרי כוונת רב לומר שמשנתנו מיושבת גם לפי חכמים במסכת תמורה, אם כן מהי משמעות הביטוי "זו דברי..."? אולי כך התכוון רב לללמדנו בעקיפין שיש להסביר שם את הסוגיה דווקא כרבי יוחנן. וקשה. [בכל אופן – כפי שאמרנו – יש כאן ביטוי "חריג" בש"ס]