ר' טרפון ור' עקיבא / יעקב צ. מאיר

בכורות יח ע"ב - יט ע"א

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

ר' טרפון ור' עקיבא חולקים פעמים רבות בש"ס והפרק השני בבכורות מספק שורה נאה של דוגמאות למחלוקותיהם. בשלושה מקרים בהם יש ספק איזה משני ולדות הוא בכור פוסק ר' טרפון 'הכהן בורר לו את היפה' ואילו ר' עקיבא אומר 'משמנים ביניהם'. פתרונו של ר' עקיבה משפטי ואילו פתרונו של ר' טרפון מעמיד היררכיה ברורה בין כהן וישראל. ר' טרפון עובר לחשיבה משפטית רק במקרה בו מת אחד מן הולדות, אך אז חולק עליו ר' עקיבא מכיוון אחר, 'ר' טרפון אומר יחלוקו, ר' עקיבא אומר המוציא מחברו עליו הראיה'.

מחלוקת אחרת של השניים ממסכת כתובות מעלה הסבר אפשרי של שורש מחלוקתם, 'מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשין, והיה לו פקדון או מלווה ביד אחרים – ר' טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן. ר' עקיבא אומר אין מרחמין בדין! אלא ינתנו ליורשין, שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה' (כתובות ט ב). ר' עקיבא נוקט בגישה של 'יקוב הדין את ההר', אין מרחמין בדין, ומשום כך גם יש לשום בין שני ולדות הבהמה. בכתובות מבקש ר' טרפון להכניס שיקולים של צדקה לתוך חלוקת הירושה, אך מהי המוטיבציה שלו בסוגייתנו?

למדנו שהבכור, כמוהו כמעשר וכפסח, הריהם 'קדשים קלים, שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע...' (זבחים ה ח). הבכור הוא קרבן לכל דבר. פתרונו של ר' עקיבא – לשום את מחיר הולדות ולחלק בשניים - מיועד לפדיית הבכור בכסף. ר' טרפון, הכהן, מבקש לקחת את 'היפה', כמו בזמן שביהמ"ק היה קיים.

בספרי לפרשת קרח, על הפסוק 'עבדת מתנה אתן את כהנתכם' (במדבר יח ז), מסופר, 'וכבר נשתהא ר' טרפון מלבוא לבית המדרש. א' לו רבן גמליאל מה ראית להשתהות? א' לו שהייתי עובד. אמ' לו והלא כל דבריך תימה, וכי יש עבודה עכשיו? אמ' לו "עבדת מתנה אתן את כהנת'", לעשות אכילת קדשין בגבולין כעבדת מקדש במקדש' (ספרי במדבר קטז). ר' טרפון, שבא מן המיוחסות שבמשפחות הכהונה, היה אוכל קודשים בגבולין ומכנה אכילה זו 'עבודה'. כך ביקש לשמור על גחלת העבודה גם שנים אחרי החורבן. ממילא הופכת מצוות בכור בהמה טהורה לאקוטית מבחינתו, שהרי אכילת הבכור 'עבודה' היא, ואולי זהו שורש מחלוקתו עם ר' עקיבא.