הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "הלכתא" 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות יא ע"א

"אמר רבא: הלכתא ברגיא, וכמה? תלתא זוזי, רגיל הכא ורגיל הכא.
קשיא הלכתא אהלכתא!
לא קשיא, כאן - בבא לימלך, כאן - בעושה מעצמו."

 

1.
רבא קבע הלכה שפודים ב"רגיא" שהם 3 זוזים.

2.
הגמרא מקשה מהלכה של רבא על ההלכה של רב נחמן שפודם בכל שהוא [אפילו פחות מ-3 זוזים].
3.
הביטוי "קשיא הלכתא אהלכתא" - 6 מופעים בש"ס. והגמרא מיישבת את הקושיה שמדובר בשני מקרים שונים.

4.
אבל על עצם קושיית הגמרא יש לשאול: איך מקשים מאמורא [רבא] על אמורא אחר [רב נחמן], הרי ייתכן שהם חלוקים!!!

5.
ויותר מכך: יש להכריע כרבא לעומת רב נחמן שהוא "בתראי" לעומת רב נחמן, ומצינו כזאת פעמים רבות בש"ס!

6.
ויש להעיר: כאן מופיע הביטוי "הלכתא" [אמנם אצל רב נחמן מופיע הביטוי "הלכה" [בעברית] ולא "הלכתא" [בארמית] ונראה שהם זהים]. בפשטות, רבא ורב נחמן אומרים את הביטוי "הלכה" ו"הלכתא", ועל זה שאלנו, שייתכן שהם חלוקים כיצד לפסוק ומה יש להקשות על סתירה ביניהם!

7.
ואולי אפשר לומר: למרות הביטוי "אמר רבא הלכתא" [ובהקבלה – אצל רב נחמן] נאמר שלא רבא [ולא רב נחמן] אמר את "הלכתא" אלא חכמי בית המדרש שחיו אחריו אמרו זאת, וכן לגבי רב נחמן, ולכן נוצרת סתירה בין שני ה"הלכתא", שייתכן שנאמרו על ידי אותו בית מדרש!

7.1
בכוונה איננו מדברים על רב אשי או על הסבוראים, מפני שהגמרא מיישבת את הסתירה.

8.
ואולי באמת ניתן לומר ש"עורך הגמרא" הוא זה ששיבץ בדברי רבא ובדברי רב נחמן את ה"והלכתא" והוא גם מצביע על הסתירה והוא גם מיישב [כלומר: הסוגיה כולה היא "מאוחרת"].

9.
חשוב לשים לב! חכמי דורנו שעוסקים בביטוי "הלכתא" [כמו הרב זיני בספרו "רבנן סבוראי"] לא מתייחסים כלל לסוגייתנו, מפני שברור להם – כנראה – שלא מדובר בקביעה מאוחרת, אלא בביטויים שנאמרו ממש מפי רב נחמן ומפי רבא.