הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים: רבא; רב ספרא; רב אדא; "אמורא" 

[אמוראים]

בכורות ד ע"א

‎אמר ליה רב ספרא לאביי: לדידך דאמרת בהמתם, בן לוי דהוה ליה שה דאפקע - ליפקע, דלא הוה ליה שה דליפקע - לא ליפקע בין לדידך בין לרבא, בן חדש דאפקע - ליפקע פחות מבן חדש דלא אפקע - לא ליפקע! לויה לא תיפקע, אלמה אמר רב אדא בר אהבה; לויה שילדה - בנה פטור מחמש סלעים? הא לא קשיא, כדמר בריה דרב יוסף משמיה דרבא, דאמר: פטר רחם - בפטר רחם תלה רחמנא.

1.
רב ספרא מקשה על אביי ורבא מדברי "רב אדא בר אהבה".

2.
יש כמה אמוראים בשם זה. נבדוק מי מתאים לסוגייתנו.

2.1
רב אדא בר אהבה - אמורא בבלי בדור הראשון השני.

תלמידו המובהק של רב (ברכות דף מ"ב ע"ב). חברו של רב הונא (ברכות דף ה' ע"ב). נולד ביום שמת רבי (קידושין דף ע"ב ע"ב). זכה לאריכות ימים (תענית דף כ' ע"ב).
לפי שיטת רש"י חי עד תקופת ר' נחמן בר יצחק (קידושין דף ע"ב ע"ב), ותוס' חולקים וסוברים ששני ר' אדא בר אהבה היו (שם).

לפי זה יוצא שרב ספרא מקשה על אביי ורבא מאמורא קדום יותר, כנראה מפני שדבריו היו מקובלים מימי "רב" ועד אביי ורבא. כי ללא כן כיצד מקשים מאמורא על אמורא, שהרי הם יכולים לחלוק זה על זה.

2.2

ר' אדא בר אהבה - אמורא בבלי בדור החמישי. תלמידו המובהק של רבא (ב"ב דף כ"ב ע"א). ויתכן שקיבל גם מרב יוסף (יבמות דף קכ"ב ע"א).

אם נאמר שמדובר בסוגייתנו באמורא זה קשה מאד, שמקשים מאמורא על רבו. אלא אם נאמר, שדברי רב אדא כנראה נלמדו מרבא עצמו [שהיה רבו של רב אדא]

2.3

ר' אדא בר אהבה - אמורא בדור הששי. תלמידו של רב פפא (חולין דף קל"ג ע"ב) חי בדורו של רב אשי.
והוא שאמר "מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" (סנהדרין דף ל"ו ע"א).

אולם פשוט שהכוונה לרב אדא הראשון שחי בימי רב, מפני שרב ספרא עצמו [שהוא המקשן בסוגייתנו] חי בימי אביי ורבא.