פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר המצורע. ומה אם מצוה קלה שהוא כאיסר, אמרה תורה למען ייטב לך... קל וחומר על מצוות חמורות שבתורה"
מפני מה נסמכו מאמרי המשנה זה לזה?
חולין קמב ע"א
יש להבין את סמיכות שני המאמרים במשנה שתחילתה הלכה בדיני שילוח הקן, וסופה תוכחת מוסר. וביאר הגה"ק בעל "ישמח משה" (פרשת כי תצא), שהנה לכאורה קשה למה אכן לא יטול אם על בנים כדי להשתמש בה לטהרת המצורע. הלא ודאי עדיף וחשוב לרחם על המצורע, מלרחם על האם הציפור. ומוכח כי שילוח הקן לפני נטילת הגוזלים אינו נעשה מתוך רחמנות על האם לבל תראה בצער גוזליה, אלא מתוך גזירת בורא העולם, וכדברי המשנה שהאומר "על קן ציפור יגיעו רחמיך" - משתקים אותו.
ולפיכך מובן היטב הקל וחומר שבמשנה, שכן לו היינו אומרים שמצות שילוח הקן יסודה משום רחמנות, אם כן מה הקל וחומר? לעולם יש לומר שדווקא המשלח את הקן זוכה שייטיבו לו וכמאמר חז"ל (שבת קנא) כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים. אך אין מכך כל ראיה לגודל השכר בשאר מצוות התורה. ורק לאחר שמוכח שמצוות שילוח הקן אף היא אין עניינה משום רחמנות - שהרי אסור לקחת אם על בנים אף לצורך טהרת מצורע, או אז יש לקל וחומר בסיס ללמד את גודל שכרן המצוות כולן.
