הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "איכא דאמרי" 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קמ ע"ב

קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין. אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי אליעזר - אתיא דגירה דגירה כתיב הכא +ירמיהו י"ז+ קורא דגר ולא ילד, וכתיב התם +ישעיהו ל"ד+ ובקעה ודגרה בצלה.
אמר רבי אלעזר: מחלוקת בקורא זכר, אבל בקורא נקבה דברי הכל חייב; פשיטא, קורא זכר תנן! מהו דתימא: רבנן - אפילו קורא נקבה פטרי, והא דקתני זכר - להודיעך כחו דרבי אליעזר, קמשמע לן;
ואמר רבי אלעזר: מחלוקת בקורא זכר, אבל בזכר דעלמא - דברי הכל פטור; פשיטא, קורא זכר תנן! מהו דתימא: רבי אליעזר - אפי' זכר דעלמא מחייב, והאי דקתני קורא זכר - להודיעך כחן דרבנן, קמ"ל; תניא נמי הכי: זכר דעלמא - פטור, קורא זכר, ר"א מחייב, וחכמים פוטרין.

1.
לכאורה יש כאן שתי מימרות של רבי אלעזר בהסבר המחלוקת במשנה בין רבי אליעזר לחכמים.

2.
הרמב"ם התייחס רק למימרא השניה של רבי אלעזר "זכר דעלמא – דברי הכל פטור"
רמב"ם הלכות שחיטה פרק יג הלכה י:

זכר שמצאו רובץ על הקן פטור מלשלח, עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור, או עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח.

3.
לחם משנה הלכות שחיטה פרק יג הלכה י

זכר שמצאו וכו'. שם (חולין דף קל"ח ב) קורא זכר ר' אליעזר מחייב וחכמים פוטרין ובגמ' (חולין דף ק"מ ב) גריס רבינו "איכא דאמרי" א"ר אליעזר מחלוקת זכר אבל בזכר דעלמא ד"ה פטור ופסק רבינו כלישנא בתרא. ומה שיש לדקדק בדברי רבינו מבואר יפה בב"י י"ד סימן רצ"ב:

הוא קובע שיש גירסא בגמרא לפני המימרא השניה במקום "ואמר רבי אלעזר" יש גירסא "איכא דאמרי אמר רבי אלעזר", כלומר, מחלוקות בגמרא מה אמר רבי אלעזר. והרמב"ם פסק כ"איכא דאמרי", או בלשונו של ה"לחם משנה" כ"לישנא בתרא".

4.
ברור שסידור המימרות וקביעת הביטוי "איכא דאמרי" נעשה על ידי "עורך הגמרא" במטרה לפסוק הלכה [כך יוצא על פי שיטת הרמב"ם שיש לפסוק – כעיקרון – כ"איכא דאמרי"="לישנא בתרא"]