סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "בלשון יחיד אני שונה אותה"; "אמר רב... משום רב..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קלד ע"ב


גמ'. כי אתא רב דימי אמר, רמי ליה רבי שמעון בן לקיש לר' יוחנן: תנן ספק - פטור אלמא ספיקא לקולא,
ורמינהו, חורי הנמלים שבתוך הקמה - הרי אלו של בעל הבית, ושלאחר הקוצרים, העליונים - לעניים, והתחתונים - של בעל הבית, רבי מאיר אומר: הכל לעניים, שספק לקט - לקט!
אמר ליה: אל תקניטני, שבלשון יחיד אני שונה אותה, דתניא, ר' יהודה בן אגרא אומר משום רבי מאיר ספק לקט - לקט, ספק שכחה - שכחה, ספק פאה - פאה,
אמר לו: אל תשנה אותה אלא בלשון בן תדל, והא טעמא קאמר! דאמר ר"ש בן לקיש: מאי דכתיב +תהלים פ"ב+ עני ורש הצדיקו? מאי הצדיקו, אילימא בדינים - והא כתיב +שמות כ"ג+ ודל לא תהדר בריבו, אלא - צדק משלך ותן לו! אמר רבא: הכא - פרה בחזקת פטורה קיימא, קמה - בחזקת חיובא קיימא, אמר ליה אביי....

 

1.
הגמרא מקשה סתירה בין משנתנו למשנה במסכת פאה. ממשנתנו משמע "ספיקא לקולא" – אם יש ספק אם מגיעה מתנה לכהן אזי הדין – לקולא, דהיינו הכהן לא יקבל בגלל העיקרון הידוע בדיני ממונות "המוציא מחברו עליו הראיה", שהכהן יוכיח שהיהודי התחייב לתת לו מתנות כהונה [דהיינו – במשנה - שהבהמה נשחטה אחרי שהגוי התגייר ולא בעודו גוי], ואילו במשנה במסכת פאה יש מחלוקת בין תנא קמא לרבי מאיר , ומרבי מאיר, לפחות, משמע, שבמקרה דומה "ספק לקט – לקט", כלומר: "ספיקא לחומרא" – הספק יהיה לטובת העני [שם מדובר במתנות עניים ולא במתנות כהונה] למרות שהעני הוא זה ש"מוציא מחברו".

2.
לפי רש"י משמע שהסתירה היא בין רבי מאיר במשנה במסכת פאה למשנתנו.

2.1
אומר רש"י שמשנתנו הסתומה נאמרה על ידי רבי מאיר [לפי הכלל: "סתם משנה" – רבי מאיר], ולכן יש כאן סתירה בין רבי מאיר לדברי עצמו.

3.
מדוע הצגת הסתירה נאמרה על ידי רב דימי בשם ריש לקיש שהקשה לרבי יוחנן. מה הקשר לרבי יוחנן, הרי הוא לא אמר כאן שום הלכה?

4.
אלא יש להסביר: רבי יוחנן הוא זה שקבע את כללי ה"סתם" במשנה. והוא זה שקבע "הלכה כסתם משנה", לכן ריש לקיש מקשה עליו על ידי הסתירה בין שתי המשניות.

5.
רבי יוחנן עונה לריש לקיש: המשנה במסכת פאה לא נאמרה על ידי רבי מאיר עצמו אלא על ידי רבי יהודה בן אגרא שטוען שכך אמר רבי מאיר, ואילו משנתנו הסתומה טוענת שרבי מאיר מיקל.

5.1
משמע מכאן שכוונת הגמרא לומר שהלכה צריכה להיות כמשנתנו – להקל, מפני שהיא דעת רבים שסוברים שכך אמר רבי מאיר. [זאת אומרת שהלכה כרבים גם לעניין קביעת העובדה מה אמר רבי מאיר], והגמרא ממשיכה בדיון.

6.
בגמרא זו יש חידוש גדול. יתכן שבכל משנה שהיא "סתומה" או שנאמרה על ידי חכמים [במפורש], ייתכן לומר שהמשנה היא דברי רבי מאיר, אלא שכוונת המשנה לומר שחכמים – הרבים – כך סוברים שכך אומר רבי מאיר.

7.
ואולי המשמעות של הביטוי "משום רבי מאיר" היא, שזו עדות אישית שכך אמר רבי מאיר. וכך יהיה אולי ההסבר גם של הביטויים מסוג "אמר רב... משום רבי..." – חכם אחד מעיד שכך אמר חכם אחר, [ואולי מעיד שבכלל היתה מחלוקת בדבר!]

8.
לגבי הביטוי "שבלשון יחיד אני שונה אותה" ראה גם מה שכתבנו בהרחבה במסכת חולין דף נ"ו ובחולין דף קכ"ב, האם מדובר בשינוי גירסא במשנה או בפרשנות.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר