סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "אמר רב... אמר רב..." / "משום"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קכג ע"א


 דלא הילך, לא טלאה - הילך אין, לא הילך לא. כמה כדי עבוד? אמר רב הונא אמר רבי ינאי: ארבעת מילין (רבי אבהו משום דריש לקיש אמר) +מסורת הש"ס: [אמר רבי אבהו אמר ריש לקיש]+: לגבל, ולתפלה, ולנטילת ידים - ארבעת מילין אמר רב נחמן בר יצחק: איבו אמרה, וארבעי אמר בה, וחדא מינייהו עבודה.

 

1.
"רבי ינאי" - היה תנא בדור הרביעי והיה גם אמורא בדור הראשון בשם זה, תלמידו של רבי [והיה גם רבו של רבי יוחנן]. לכן מתאים הביטוי "אמר רב הונא אמר רבי ינאי" מפני שרב הונא שהיה תלמידו של "רב" היה – כנראה - גם תלמידו של "רבי ינאי".

2.
אבל קשה: רבי ינאי חי בארץ ישראל ורב הונא חי בבבל ולא בארץ ישראל!
ואולי ניתן לומר: אמנם הביטוי "אמר רב... אמר רב..." בדרך כלל מבטא קשר ישיר של תלמיד-רב, אבל יתכן גם, שביטוי זה מבטא קשר של "דור" אחרי "דור" אחד שלפניו, אפילו לא שמע ממנו ישירות, אלא שמע מחכם מסוים, ששמע מרבי ינאי בארץ ישראל ואחר כך ירד לבבל ורב הונא שמע ממנו.

3.
אחרי דברי רב הונא הגמרא מביאה את דעתו של רבי אבהו. רבי אבהו אמר את דבריו בשם "ריש לקיש". יש שתי נוסחאות בגמרא. הראשונה – בדפוסים - "אמר רבי אבהו משום ריש לקיש" והשניה - [מתוקנת בגירסאות – גם ב"פקוייקט השו"ת"]: "אמר רבי אבהו אמר ריש לקיש". תיקון הגירסא נעשה כנראה מפני שרבי אבהו היה כנראה תלמידו של ריש לקיש, ולכן מתאים הניסוח "אמר רבי אבהו אמר ריש לקיש" - 5 מופעים בש"ס, ואף פעם לא מופיע בש"ס "אמר רבי אבהו משום ריש לקיש"

4.
לפי כל הנ"ל נראה אולי לומר: המילה "משום" שמופיעה ["בטעות"] אצל רבי אבהו כנראה התחלפה מהשורה הקודמת והיה צריך להיות "אמר רב הונא משום רבי ינאי", ולא כבנוסחתנו: "אמר רב הונא אמר רבי ינאי" – וממילא כל שאלותינו מיושבות בפשטות.

5.
"רבי אבהו" - עץ חיים:

" רבי אבהו - אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי מתלמידם המובהקים של רבי יוחנן. רש"י כתב שרבי אלעזר היה רבו (יומא פ' ע"א), וכן קיבל מר"ל (פסחים מ"ו ע"א).
מושבו היה בקיסרי והיה מקורב למלכות (חגיגה י"ד ע"א). התווכח הרבה עם המינים וניצחם (ברכות י' ע"א).
חבריו הגדולים היו רבי אמי, רבי אסי ורבי חייא בר אבא... "

6.
אחר כך הגמרא אומרת שדבריו האחרונים של ריש לקיש נאמרו בשם "איבו" ולא בשם "רבי אבהו" [רש"י: השומע טעה בין "איבו" ל"אבהו"], כלומר שצריך להיות "אמר איבו משום ריש לקיש" וכאן יהיה הגיוני לומר "משום" ולא "אמר" מפני ש"איבו" חי בבבל ולא שמע ישירות מריש לקיש שחי בארץ ישראל.
"איבו" היה אמורא בדור השני – בנו של "רב".

7.
וראוי לציין, שהביטוי "משום" מופיע גם בין שני תנאים,
בסוגייתנו:

ת"ש, רבי דוסתאי בן יהודה משום ר"ש אומר: המפשיט בשרצים חבור, עד שיפשיט את כולו, הא בגמל, אינו חבור! לא תימא הא בגמל אינו חבור, אלא אימא בעור שעל הצואר אינו חבור, ור' יוחנן בן נורי היא.
אמר רב הונא משום ר"ש בר' יוסי: לא שנו אלא שלא שייר בה כדי מעפורת, אבל שייר בה כדי מעפורת - חבור. אמר ריש לקיש: לא שנו אלא טל...

בברייתא מופיע התנא "רבי דוסתאי..." שאמר "משום" "רבי שמעון".
ומייד בגמרא מופיע: "אמר רב הונא משום רבי שמעון ברבי יוסי". האמורא רב הונא אמר "משום" רבי שמעון – תנא. רב הונא שהיה תלמידו של "רב" אמר "משום" "רבי שמעון בר' יוסי" שהיה בן דורו של "רבי". ייתכן אף, שמבחינת הגיל הכרונולוגי רב הונא ידע מ"רבי שמעון", אבל לא יתכן, מפני שרב הונא חי בבבל, והתנאים – בארץ ישראל.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר