הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תניא נמי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קכ ע"א

 תניא נמי גבי חמץ כה"ג [=כהאי גוונא]: המחהו וגמעו, אם חמץ הוא - ענוש כרת, אם מצה היא - אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, בשלמא אם מצה היא אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח +דברים י"ז /ט"ז/+ לחם עוני אמר רחמנא, והאי לאו לחם עוני הוא, אלא אם חמץ הוא ענוש כרת, אכילה כתיבא ביה! אמר ריש לקיש: אמר קרא +שמות י"ב+ נפש - לרבות את השותה. ותניא נמי גבי נבלת עוף טהור כה"ג: המחהו באור - טמא, בחמה - טהור, והוינן בה, אכילה כתיב ביה! אמר ריש לקיש: אמר קרא +ויקרא י"ז+ נפש - לרבות את השותה, אי הכי בחמה נמי! בחמה איסרוחי מסרח.

1.
הביטוי "תניא נמי" מופיע פעמים רבות בש"ס בתוספת המילה "הכי": "תני נמי הכי", שמשמעותו, שיש הוכחה מברייתא לדברי אמורא מסויים.

2.
בסוגייתנו נאמר "תניא נמי גבי... כהאי גוונא" - 9 מופעים בש"ס, וכוונתו, להביא דוגמא מנושא אחר שגם בו חל העיקרון של ריש לקיש, שיש פסוק מלמד, ששתיה בכלל אכילה.

3.
ואחר כך הגמרא מסבירה מדוע זקוקים לכל הדוגמאות, והיא מנסחת זאת בביטוי "וצריכא".