ומפלפולו של רב חייא
חולין קי ע"א
"כי סליק רבי אלעזר אשכחיה לזעירי, אמר ליה: איכא תנא דאתנייה לרב כחל? אחוייה לרב יצחק בר אבודימי, אמר ליה... – רב כהנא מתני הכי.
רבי יוסי בר אבא מתני: אנא כחל של מניקה שניתי לו, ומפלפולו של רב חייא שנה ליה (בכתי"מ: להם) כחל סתם".
פירש רש"י:
"ומתוך פלפולו של רבי חייא - שהוא מחודד מאד ומבין מעצמו וכסבור שתלמידיו מחודדין כמותו כשחזר ושנאה לפני ר' חייא שנה לו סתם וסבור שיבין רב שאין אסור אלא מניקה ולא הבין".
לא ברור מי חזר ושנאה לפני רב חייא, מי שנה למי סתם, מי היה סבור שיבין רב, וכיצד קשור הדבר לפלפולו של רב חייא. גם צריך להבין את גירסת כת"י מינכן "להם". ואמנם רש"י לא גרס כך אך ניחא טפי אם גירסה זו לא תסתור את פירושו.
וצריך לפרש כך:
רב יצחק בר אבודימי שנה לרב "כחל של מניקה".
רב חזר ושנאה לפני רב חייא.
רב חייא ביאר את הברייתא בפלפולו, ובתוך הדברים חזר על דברי הברייתא אך הזכיר כחל סתם, ולא הסביר שמדובר רק בכחל של מניקה, והוא היה סבור שתלמידיו ורב בתוכם מבינים שמדובר בכחל של מניקה.
רב הבין מהדברים שרב חייא הגיה בלשון הברייתא, ואסר גם כחל שאינה של מניקה.
