הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "בתראי"; "ופליגא ד..."; "סוגיה כוותיה" - "מדשקיל וטרי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קו ע"א

אמר ר' אלעזר אמר רבי אושעיא: לא אמרו נטילת ידים לפירות אלא משום נקיות. סבור מינה: חובה הוא דליכא, הא מצוה איכא, אמר להו רבא: לא חובה ולא מצוה אלא רשות; ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן: הנוטל ידיו לפירות - אינו אלא מגסי הרוח."

1.

בגמרא יש 3 דעות בפשטות: דעת רבי אלעזר; דעת רבא ודעת רב נחמן.

2.
רמב"ם הלכות ברכות פרק ו הלכה ג:

ופירות של חולין אינן צריכין נטילת ידים בין בתחלה בין בסוף, וכל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח,

הרמב"ם פוסק כרב נחמן.

3.
כסף משנה הלכות ברכות פרק ו הלכה ג :

וכל הנוטל ידיו וכו'. (שם ק"ו) אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא לא אמרו נ"י לפירות אלא משום נקיות סבור מינה חובה הוא דליכא הא מצוה איכא אמר ליה רבא לא חובה ולא מצוה אלא רשות ופליגא דרב נחמן דאמר רב נחמן הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח.
ופסק רבינו כרב נחמן דבתרא הוא ואע"ג דרבא אמר רשות לאו אליבא דנפשיה אמרה אלא לפרושי מילתיה דרבי אלעזר ולענין דינא אפשר דכרב נחמן ס"ל.
ועוד דאוקמינן בפרק אין דורשין (חגיגה דף י"ח ב') הא דתנן התרומה והבכורים טעונין נטילת ידים מה שאין כן במעשר וכ"ש בחולין באכילה דפירות דאמר רב נחמן הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח אלמא דכוותיה קי"ל:

ה"כסף משנה" קובע, שהרמב"ם פסק כרב נחמן מפני שהוא "בתראי" [חי מאוחר לרבי אלעזר].

3.1
והוא שואל: הרי יש לפסוק כרבא, שהרי הוא יותר מאוחר מרב נחמן והוא נחשב כ"בתראי".

3.2
על כך הוא עונה: רבא "רק" מפרש את דברי רבי אלעזר אבל הוא עצמו יתכן שמסכים לדעת רב נחמן, וזה מתאים לדעה בפוסקים, שאם חכם מסביר חכם אחר אין הכרח שסובר כמותו ["מדשקיל וטרי"].

3.3
והוא מביא הוכחה לכך שהלכה כרב נחמן על סמך העובדה, שבמסכת חגיגה הגמרא מסתמכת על דברי רב נחמן – ומכאן שהסוגיה שם פוסקת כרב נחמן [על פי הכלל שהלכה כחכם ש"סוגיה כוותיה"].

4.
והרב קאפח – "כתבים", כרך ב, עמוד 585 אומר "ובאמת אין צורך לכל זה" – הוא טוען שהרמב"ם פוסק תמיד בש"ס כדעה שעליה אמרו "ופליגא ד..." – ובסוגייתנו זהו רב נחמן, שנאמר על רבא "ופליגא דרב נחמן".

5.
יוצא מדברי הרב קאפח שהכלל שהרמב"ם פוסק כחכם שמובא בגמרא אחרי הביטוי "ופליגא ד..." גובר על הכלל של "הלכה כבתראי"

5.1
ולפי הנ"ל צריך לומר שהסבוראים הם אלה שכתבו את הביטוי "ופליגא ד..." כדי ללמדנו את ההלכה, ואילו הכלל [המוקדם יותר] של "הלכה כבתראי" מבוסס על חכמי התלמוד שקדמו לחתימת התלמוד.