סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "והלכתא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קה ע"א


גופא, אמר רבי זירא: אין קינוח הפה אלא בפת, והני מילי - בדחיטי, אבל בדשערי - לא, ודחיטי נמי, לא אמרן אלא בקרירא, אבל בחמימא - משטר שטרי, והני מילי ברכיכא, אבל באקושא - לא.
והלכתא: בכל מילי הוי קינוח, לבר מקמחא תמרי וירקא."

1.
הרמב"ם פוסק כמו משמעות ה"והלכתא" בגמרא:
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט, הלכה כו:

מי שאכל גבינה או חלב תחלה מותר א לאכול אחריו בשר מיד, וצריך שידיח ידיו ב ויקנח פיו בין הגבינה ובין הבשר, ובמה מקנח פיו בפת או בפירות שלועסן ובולען או פולטן, ובכל מקנחין את הפה חוץ מתמרים או קמח או ירקות שאין אלו מקנחין יפה.

2.
בספר "רבנן סבוראי" של הרב זיני [עמוד 180] קובע שאת ה"והלכתא" כתבו סבוראים. דור שני אחרי רב אשי, כמו כן הוא קובע שהביטוי "הני מילי" [בקטע לעיל] הוא "פסק מאוחר" או סייג מאוחר לפסק.
הוא מנסה להוכיח גם שהפסק המקורי היה "והלכתא בכל מילי הוי קינוח" בלי הסייג בהמשך.

תגובות

  1. כט כסלו תשפ"ג 13:14 הלכתא | אברהם

    הרמב"ם בפיהמ"ש כלאים פרק ט משנה ח כותב (בתרגומו של הגר"י קאפח זצ"ל) בקשר למילה "הלכתא" במסכת נדה דף סא עמוד ב: "ואותו הלשון הכתוב במר נדה אינו לשון התלמוד אלא פירוש"

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר