הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי+תנאים: "מאן תנא"; "רבי מאיר"; "רבי יהודה"; "רבי יוסי הגלילי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא; תנאים]

חולין קא ע"א

אמר רב יהודה אמר רב: האוכל גיד הנשה של נבלה – רבי מאיר מחייב שתים, וחכמים אומרים: אינו חייב אלא אחת, ומודים חכמים לר"מ באוכל גיד הנשה של עולה ושל שור הנסקל - שחייב שתים.
ומאן האי תנא דבאיסור כולל - איסור חל על איסור לית ליה, איסור כולל באיסור חמור אית ליה?
אמר רבא: רבי יוסי הגלילי היא, דתנן, טמא שאכל קדש, בין קדש טמא בין קדש טהור - חייב, רבי יוסי הגלילי אומר: טמא שאכל את הטהור - חייב, טמא שאכל את הטמא - פטור, שלא אכל אלא דבר טמא,
אמרו לו: אף טמא שאכל את הטהור, כיון שנגע בו טמאהו!. "

1.
האחרונים שואלים מדוע לא נאמר בפשטות: ש"חכמים" שחולקים על רבי מאיר הם "רבי יהודה", כי הוא ה"בר פלוגתא" של רבי מאיר. ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד פא. ומעירים שגם במקום שמופיע "חכמים" עם "רבי יהודה" הכוונה היא ל"רבי מאיר" – כך משמע ברש"י, פסחים יא עמוד א, ד"ה "דרבנן".

2.
אחד ההסברים ליישב שאלה זו הוא שלפי רבי יהודה בכמה סוגיות [חולין דף ק עמוד ב] משמע שלא כחכמים בסוגייתנו, מפני שלפי רבי יהודה איסור חמור חל על איסור קל אפילו אם איננו בגדר "איסור כולל". ולפי "חכמים" שחולקים על רבי מאיר דווקא "איסור חמור" בצירוף "איסור כולל" חל על איסור.
ומכיון שלא מדובר ברבי יהודה לכן הגמרא שאלה "כמאן".

3.
ונראה ליישב באופן אחר: אם "חכמים" הם רבי יהודה הרי שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר, אבל יתכן שרב [שמוזכר בסוגייתנו] לא מקבל כלל זה:

מסכת עירובין דף מז עמוד א:

והא אמרת רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה! - ומאי קושיא? דילמא רב לית ליה להני כללי!

לכן כתוב "חכמים" כדי לפסוק כמותם [למרות שהגמרא מעמידה את "חכמים" – שהוא רבי יוסי הגלילי. אבל רב כנראה ידע במסורת שהיו חכמים [קבוצת חכמים ממש] שחלקו על רבי מאיר והגמרא "רק" קבעה שמתאים לשיטת רבי יוסי הגלילי. אבל לא מדובר – כמו ששייך לומר במשנה – שרבי יהודה הנשיא "סתם" את המשנה כ"חכמים" כדי להכריע כרבי יוסי הגלילי.

4.
וקשור גם לשאלה מה הההלכה במחלוקת בין רבי יוסי הגלילי ורבי מאיר.

5.
תוספות מסכת עבודה זרה דף מה עמוד א:

אמר ר"ע אני אובין ואדון לפניך - לכאורה משמע הכא דר' יוסי הגלילי היה זקן מר"ע וגם בפרק בתרא דגיטין דף פג בריש מזכיר ליה קודם ר"א בן עזריה ור"ע

ותימה דאמרינן בסוף איזהו מקומן (זבחים דף נז.) גבי ר"ט ור"ע והיה שם תלמיד אחד שבא לפני חכמים תחילה ור' יוסי הגלילי שמו ואמרינן נמי בעירובין דף נג, שאמרה לו ברוריא דביתהו דר"מ שהיה מתלמידי בתראי של ר"ע גלילי (גלילי) שוטה ונראה דתלמיד חבר היה לו ר' יוסי הגלילי לר"ע ורך ממנו בשנים היה
ואע"ג שמזכירו בפרק בתרא דגיטין מקמי ר"ע לא קשיא דכמו כן מזכיר באגדת הפסח ר"ע קודם ר"ט שהיה רבו כדמשמע בפ"ט דכתובות (כתובות דף פד:) [ועי' היטיב תוס' כתובות דף קה. ד"ה דחשיב ותוס' סוטה דף ד. ד"ה בן עזאי].

תוס' מדגיש תחילה שמשמע מהמשנה [ע"ז דף מה א] שרבי יוסי הגלילי היה זקן מרבי עקיבא, כיון שהוא מוזכר לפניו במשנה.
ואילו ממסכת זבחים משמע שהיה תלמיד של רבי עקיבא.

6.
אם נאמר שרבי יוסי הגלילי מבוגר מרבי עקיבא אזי הלכה צריכה להיות כמותו נגד רבי מאיר שהיה 2 דורות אחריו, אבל אם היה "תלמיד-חבר" לרבי עקיבא יתכן שהיה בן דורו של רבי מאיר ואין הכרח שהלכה כמותו.