הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "איבעית אימא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין צד ע"א

מתני'. שולח אדם ירך לעובד כוכבים שגיד הנשה בתוכה, מפני שמקומו ניכר.
גמ'. שלמה - אין, חתוכה - לא; במאי עסקינן? אילימא במקום שאין מכריזין -. "
חתוכה נמי לישדר ליה, דהא לא אתו למזבן מיניה! אלא במקום שמכריזין, שלימה נמי לא לישדר ליה, דחתיך ליה ומזבין ליה!
אי בעית אימא: במקום שמכריזין
ואי בעית אימא: במקום שאין מכריזין;
איבעית אימא במקום שמכריזין: חיתוכא דעובד כוכבים מידע ידיע,
ואיבעית אימא במקום שאין מכריזין: גזירה שמא יתננה לו בפני ישראל אחר,
ואי בעית אימא: משום דקא גניב ליה לדעתיה, דאמר שמואל: אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעתו של עובד כוכבים

1.
הגמרא מקשה על המשנה מסברא ומיישבת. היא פותחת בשני "איבעית אימא" עקרוניים [=אם תרצה – אמור כך... / פתיחה לתרוץ],

2.
ואחר כך הגמרא מיישבת בפרוטרוט.
שני ה"איבעית אימא" הראשונים מדברים על שתי אוקימתות [העמדת המשנה במציאות מסויימת].
ה"איבעית אימא" הראשון [בכותרת ובפירוט] - "במקום שמכריזים" שנמצאת נבלה.
ה"איבעית אימא" השני – במקום שאין מכריזים".

בפירוט מובא גם "איבעית אימא" שלישי ששייך לאוקימתא של ה"איבעית אימא" השני – "במקום שאין מכריזים" והתרוץ הוא על ידי נימוק/דין חדש – דינו של שמואל. ב"איבעית אימא" השלישי אין אוקימתא חדשה.

3.
לכן, כנראה, טוען הרשב"א, שהשימוש בביטוי "איבעית אימא" קצת בעייתי. ראוי יותר היה להשתמש בביטוי "אי נמי" [=אפשר גם הסבר אחר – ולא אוקימתא]. לכן טוען הרשב"א שהסיבה לשימוש ב"איבעית אימא" היא ללמדנו, ששיטה זו אינה מקבלת את הנימוק הראשון "גזירה שמא יתננה לו בפני ישראל אחר".

3.1
ודעת הרא"ה היא, שהשימוש בביטוי "איבעית אימא" לא בהכרח שולל את הדעה הקודמת אלא מהווה תחליף לביטוי "אי נמי". ["מתיבתא", הערה ט], וכן משמע מתוס' – "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רלד.

4.
ונראה לחדש: בכל מקום בש"ס משמעות הביטוי "איבעית אימא" [אולי יש הבדל בין "איבעית אימא" ל"ואיבעית אימא"] היא שבא לחלוק, ואילו בסוגייתנו ההסבר הוא כדעת הרא"ה שלא בא לחלוק, וההסבר שנראה הוא, שאם בא לחלוק הגמרא לא היתה צריכה לתת "כותרת" של שתי אוקימתות בתחילת הקטע. מוכח מכאן שיש כאן שני תרוצים עקרוניים שתלויים באוקימתות, והם חלוקים ביניהם. אבל ה"איבעית אימא" השלישי הוא תרוץ נוסף [כמו תרוץ שנפתח בסגנון "אי נמי"] שמבוסס על האוקימתא השניה ולא חולק עליה.

5.
ביטוי דומה בש"ס ל"איבעית אימא" הוא "איכא דאמרי". המהרש"ל בתשובה סימן ל"ה קובע כלל, ש"איבעית אימא" אינו דומה ל"איכא דאמרי" ולכולי עלמא ב"איבעית אימא" הלכה כלישנא בתרא.

6.
לפי הנ"ל ניתן לומר מדוע הגמרא השתמשה ב"איבעית אימא" ולא ב"אי נמי" - ללמדנו שהלכה כתרוץ אחרון. ומתאים לדעה המחקרית, שכעיקרון, כל "ואיבעית אימא" בגמרא, זו תוספת מאוחרת של סבוראים – כנראה שנועדה להכריע להלכה.

7.
בהמשך הסוגיה יש "ואיבעית אימא" נוסף – בעניין אחר.