הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "והלכתא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין צג ע"ב

איתמר, טבח שנמצא חלב אחריו; רב יהודה אמר: בכשעורה, רבי יוחנן אמר: בכזית.
אמר רב פפא: ולא פליגי, כאן - להלקותו, כאן - לעברו,
אמר מר זוטרא: כשעורה - במקום אחד, כזית - אפילו בב' ובג' מקומות.
והלכתא: להלקותו - בכזית, לעברו בכשעורה. "

1.
רב יהודה ורבי יוחנן נחלקו בדבר השיעור של החלב שנמצא אחרי שהטבח הוציא את החלב.
רב פפא מסביר שאין כאן מחלקות. וכל אחד מהם דבר לעניין "עונש" שונה.

2.
לגבי דברי "מר זוטרא" נחלקו הפרשנים האם בא להסביר או לחלוק? [ועל מי הוא חולק, על רבי יוחנן? או על הסברו של רב פפא?]

3.
יש אומרים שמהניסוח "אמר מר זוטרא" ולא "ומר זוטרא אמר" מוכח שלא בא לחלוק ["מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רכו, בהערה נט].

4.
פסיקת הגמרא "והלכתא" היא בפשטות כרבי יוחנן או כרב פפא ולא כמר זוטרא, למרות ש"מר זוטרא" נחשב כ"בתראי" והלכה צריכה להיות כמותו.

5.
מהביטוי "והלכתא" משמע, שמר זוטרא בא לחלוק ולא לפרש [שאם לא כן מה יש להכריע "והלכתא"] אלא אם כן נסביר באיזה אופן שהוא [מובא בפרשנים ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רכה] שמר זוטרא מתייחס רק לאחד מהאמוראים רב יהודה או רבי יוחנן והוא עצמו פסק את ההלכה.

6.
וראה בהרחבה אצל הרב זיני, "רבנן סבוראי", עמודים 178-179, שבכתבי יד לא מופיעה כלל הסיומת בסוגיה של "והלכתא..."