הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אי תניא תניא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין צג ע"א

איני, והאמר רב המנונא, תנא: קרום שעל הטחול אסור ואין חייבים עליו. היכי דמי? אילימא שעל הדד - אמאי אין חייבין עליו? אלא דכוליה! אמר ליה: אי תניא - תניא. "

1.
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ז הלכה יא:

ט חמשה חוטין יש בכסלים, שלשה מן הימין ושנים מן השמאל, השלשה שמן הימין מתפצל כל אחד מהם לשנים שנים, והשנים שמן השמאל מתפצלין לשלשה שלשה וכולן משום חלב, וחוטי הטחול וחוטי הכליות משום חלב, וכן קרום שעל הטחול וקרום שעל י הכסלים וקרום שעל הכליות אסורין משום חלב, וקרום שעל דד הטחול חייבין עליו כרת, ושאר הקרום אסור ואין חייבין עליו.

ויש מסבירים שעל הטחול – אסור מדרבנן.
ראה בספר "בית אהרן" [רבי אהרן מגיד], כרך ה עמוד כב שמסביר את הביטוי "אי תניא תניא": אני מודה לך וחוזר בי. ובסוגייתנו: רב הונא אומר לבנו: אני חוזר בי ממה שהייתי סבור שאין אפילו איסור דרבנן ברקרום התחתון.

2.
ונראה שיש להוסיף: גם אם הובאה ברייתא בניגוד לדעתו יכול היה רב הונא להישאר בדעתו מפני שהברייתא לכאורה "לא ידועה" כי היא נשנתה על ידי רב המנונא, ולכן מדגישה הגמרא שרב הונא חזר בו. והרי העניין לא תלוי בסברא, אלא יש לומר שכנראה רב הונא קיבל את מסורת הברייתא כפי שמסרה רב המנונא, ולכן חזר בו, ואולי זו משמעות הביטוי "אי תניא תניא", כלומר, אם אתה אומר שזו "ברייתא", הרי שגם אני מאשר שזוהי "ברייתא" ונאלץ לחזור בי.