סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "סלקא דעתך"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין צב ע"ב


אבל לרבי מאיר מדאורייתא נמי אסיר! לא סלקא דעתך, דתניא: גיד הנשה מחטט אחריו בכל מקום שהוא, ושמנו מותר; מאן שמעת ליה דאית ליה חטיטה – רבי מאיר, וקאמר שמנו מותר. "

 

1.
לגבי הביטוי "סלקא דעתך" בלי הקידומת של "לא...":
הליכות עולם שער שני פרק א:

ג. כל קא סלקא דעתך שבגמרא הוא לגלות היסוד אשר בנה עליו המקשה קושיתו.
וקא סלקא דעתך, רוצה לומר דעת המקשה, ובמסקנא לא קאי הכי,

וזה תמצא בריש פסחים קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש. ואסיקנא כולי עלמא אור אורתא הוא.

וכן תמצא גם בריש מסכת ברכות קא סלקא דעתך בני אדם היינו עניים וכו' ומסיק בני אדם לאו היינו עניים ודכותייהו בכמה דוכתין.

וקרוב לזה הוא "וסברוה" במסכת מציעא בפרק אלו מציאות וכן בהרבה מקומות, ורוצה לומר וסברוה בני הישיבה שהקשו ושאמרו דבר זה. ורוב וסברוה שיש בגמרא לא קאי הכי במסקנא, אלא שבקצת מקומות יש וסברוה דקאי הכי, בפרקא קמא דבתרא סברוה מאי מחיצה גודא וכו' ומסקנא נמי עומד כך, ודכוותה טובא:

כלומר, הביטוי "סלקא דעתך..." מעלה אפשרות שנדחית.

2.
לצורך ה"רעיון" שנלמד מההערה בסוף סעיף 1 ראה את מה שניתן להסיק מדברי השל"ה:כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות סעיף שנה. סלקא דעתך אמינא כו' -
שמשמע ממנו, שלעיתים הסברא המובאת ב"סלקא דעתך" איננה מיותרת אלא היא מהווה בסיס איתן לסברא הסופית של הסוגיה.

3.
במאמר ב"סיני", צ"ט, עמודים רנ ואילך מבואר שהביטוי "דאי סלקא דעתך" תמיד מוסב על בעיה הלכתית- משפטית, והביטוי "סלקא דעתך אמינא" מוסב על בעיה לשונית [ייתור וכד']. לפי זה נאמר, שגם המושג בסוגייתנו "לא סלקא דעתך" – מוסב על בעיה הלכתית-משפטית.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר