סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

קדושת דמים וקדושת הגוף


הרואה סערה מתקרבת וחושש לנטיעותיו ואומר: "הרי נטיעות הללו קרבן עד שיקצצו", או שרואה דליקה וחושש שטליתו תשרף, ואומר: "טלית זו קרבן עד שתשרף", אין להם פדיון. מה דין הנטיעות לאחר שיקצצו? "בר פדא אומר נקצצו פודן פעם אחת ודיו, ועולא אמר כיון שנקצצו שוב אין פודן". בר פדא סובר שגם אם המקדיש הגביל את ההקדש בזמן מסוים, עליו לפדות כדי להפקיע את ההקדש, ואילו עולא סבר שההקדש פוקע מעליו לאחר שהגיע הזמן שנקבע לו מראש.

רב המנונא שאל על עולא: "קדושה שבהן היכן הלכה? ומה אילו אמר לאשה 'היום את אשתי ולמחר אי את אשתי', מי נפקא בלא גט?" - כשם שלא ניתן לקצוב קידושי אשה בזמן, והיא נשארת מקודשת לתמיד אא"כ ינתן לה גט, כך גם יש לפדות את הנטיעות. תשובת רבא: "מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף? קדושת דמים פקעה בכדי, קדושת הגוף לא פקעה בכדי". קדושת דמים תלויה במקדיש, ביחסו לקנין החפץ, והיא איננה מהותית בחפץ המוקדש. קידושי אשה זו קדושת הגוף, מעמדה כאשה מקודשת טבוע בה, ורק גט יכול לשנות זאת.
אביי מקשה על רבא: "קדושת הגוף לא פקעה בכדי? והתניא: 'שור זה עולה כל ל' יום, ולאחר ל' יום שלמים - כל ל' יום עולה, לאחר ל' יום שלמים'; אמאי, קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי...". לפי אביי מה ההבדל בין קדושת הגוף בקרבן לבין קידושין? הרשב"א והר"ן (נדרים שם) מפרשים שלדברי אביי ניתן לקדש אישה לזמן קצוב, ובסוף אותו זמן היא תצא, וכנראה שסוברים שבכח דיבורו להגביל את מעשה הקידושין, ולכן הוא פוקע ללא גט. ר' אברהם מן ההר (שם) חולק וסובר שקידושין לא פוקעים בסוף הזמן "משום דנתינת הקידושין לאישה כמעשה דמי, ותו לא פקע בדיבורו דקאמר 'ולמחר אי את אשתי'... דגזירת הכתוב הוא שהאשה יוצאת אלא בגט". המקדש לא יכול לשלוט על ידי דיבורו במעשה הנצחי שהוא עושה, ולכן לא ניתן להגביל בזמן את הקידושין.


תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר