פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"דכיון דאמר טעון שחיטה שה מעליא הוא"
בתורתו של רבי מאיר כתיב ובן דן חושים
חולין עד ע"ב
בספר "אבני שהם" (מאת הגאון רבי ישראל יהושע הרצברג אב"ד בתל אביב, פרשת ויגש) מביא דברי המדרש (בראשית רבה צד, ט) "בתורתו של רבי מאיר כתיב ובן דן חושים", ובושנה מהכתיב במקרא לפנינו "ובני דן חושים". ויש להבין מפני מה נשתנה הכתיב בתורת של רבי מאיר בעניין זה.
וביאר על פי המבואר לפנינו שלדעת רבי מאיר עובר לאו ירך אמו, ובמסכת בבא בתרא (קכג, א) בעניין מנין יוצאי ירך יעקב אבינו הנכנסים למצרים אמרו - בכללן אתה מוצא שבעים, אך בפרטן ס"ט, והיינו יכובד שנכללת בשבעים אך אינה נמנית בפרטות כיון שעוד הייתה אז במעי אמה.
והנה ביאר המהרש"א (שם קמג, ב) שבפסוק נאמר "ובני דן חושים" והיינו שחושים שהיו צאצאיו מרובים נחשב כשנים. והנה לטעם זה שחושים נחשב לשנים נזקקים רק אם יוכבד אינה נחשבת בפני עצמה, ומשום שעובר ירך אמו ומתבטלת אל אמה. אבל לדעת רבי מאיר שעובר לאו ירך אימו, נמצא שיוכבד ואמה נחשבים לשנים. ולפיכך לדבריו אין למנות את חושים כשנים. וזה הטעם שבתורתו נאמר 'ובן' דן חושים, שכן לדבריו אכן נמנה חושים כיחיד - כבן ולא כשניים.
