מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

התרת נדרים ו"כל נדרי"

פרשת נדרים בתורה נאמרת לראשי המטות (במדבר ל, ב) ומכאן שהתרת נדרים היא על ידי חכם מומחה, או ע"י שלושה הדיוטות. לדברי הרמב"ן (מובא בר"ן בנדרים כג ע"א), המומחה הוא סמוך מפי סמוך עד משה רבנו, ובזמן הזה אין יחיד מומחה שיכול להתיר. לדברי הרא"ש (נדרים ג, ג), כיון שאין מומחים היום, יש להתיר נדרים רק בפני שלושה, כי כבר אמר רב נחמן: "חכם כגון אנא דגמירנא וסבירנא" (בכורות לז ע"א), ומי הוא בדורות האלו דגמיר וסביר כמו רב נחמן? אך לדברי הר"ן (נדרים עח ע"ב), יחיד מומחה הכונה לתלמיד חכם הבקי בהלכות נדרים, ובכל דור יש בקיאים בכך, כפי שהיה רב נחמן בדורו. בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רכח, א) פוסק שהמתחרט על נדריו ילך לשלושה הדיוטות, שמבינים הבנה בסיסית בהלכות נדרים, וגם יודעים לפתוח פתח כדי להתיר, ומסיים שכיום: "אין מומחה שיהא ראוי להתיר ביחיד".
בליל יום כיפור, מקובל בקהילות רבות לומר תפילת "כל נדרי". מאחר והתרת נדרים היא בשלושה, נוהגים להעמיד שני אנשים נוספים ליד שליח הציבור. אמנם, על מנת להתיר נדרים יש צורך שהנודר יתחרט ויפרט את הנדר, ולא שהמתיר עצמו יאמר את החרטה, ועל כן שלל רבנו תם את הנוסח: "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה" ולפיו, מבטלים רק נדרים שיהיו בעתיד (תוס' בנדרים כג ע"ב). כיון שכך אין צורך להעמיד עוד שנים ליד החזן, אך המנהג נשאר במקומו, וגם כדי שלא יטעו ויסברו שניתן להתיר נדרים ביחיד. אך היו שהשיבו שמעמד זה הוא כאילו כל אחד ואחד מתחרט בפני חכם, או שהכל מתתחרטים ביחד באמירתם את תפילת "כל נדרי" בלחש עם השליח ציבור והקהל אף מתיר את נדרי שליח הציבור, ועל כן אין צורך לפרט (בהרחבה: שבולי הלקט, סימן שיז).
לימים, החלו זריזים להקדים במצוות, וכבר בערב ראש השנה מתירים נדרים שנדרו בעבר, ואם לא הספיקו, מתירים בעשרת ימי תשובה (ע"פ השל"ה בתחילת מסכת יומא).