הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מקשן" האם בא לחלוק

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין עה ע"ב

"אמר רב חסדא: השוחט את הטרפה, ומצא בה בן ט' חי - טעון שחיטה, וחייב בזרוע והלחיים והקבה, ואם מת - טהור מלטמא במשא. א"ל רבא: טעון שחיטה, כמאן - כר"מ, ואם מת טהור מלטמא במשא, כמאן - כרבנן! וליטעמיך, הא דתני רבי חייא: השוחט את הטרפה ומצא בה בן ט' חי - טעון שחיטה, וחייב בזרוע והלחיים והקבה, ואם מת - טהור מלטמא במשא."

1.
דברי רב חסדא תואמים לדברי "רבא" לעיל במחלוקתו עם רבי אמי. נשאלת השאלה: אם כן כיצד רבא מקשה על רב חסדא, הרי זו דעת רבא עצמו!

2.
הסבר 1: יש גירסא כאן "רבה" במקום "רבא" ["מתיבתא", הערה ו בסופה]. אולם קצת קשה מדוע במהלך הגמרא דברי רב חסדא ורבה מובאים אחרי דברי רבי אמי ורבא?

הסבר 2: רבא "רק" רצה שרב חסדא יודה להסבר שלו ["מתיבתא", שם]. זה הסבר "מתודי". אלא, שקצת קשה, כי לפי זה תמיד ניתן לומר שחכם שמקשה על חברו אין הוכחה מכך שהוא חולק עליו!