מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

נזירות היא שלושים יום לפחות

"מי שאמר: 'הריני נזיר', מגלח ביום שלשים ואחד", זאת על בסיס ההלכה הקובעת שסתם נזירות שלושים יום (נזיר ה ע"א), ועל כן "אם גלח ביום שלושים יצא", כי מקצת היום ככולו. אך אם הגדיר את הימים בהם הוא נזיר, ואמר: " 'הריני נזיר שלושים יום', אם גלח ליום שלושים לא יצא", זאת משום שכונתו היתה לשלושים יום שלמים, ודינו כדין נזיר שהתגלח בתוך ימי נזירותו וחייב למנות מחדש שלושים ימי נזירות.
הקביעה שהתקופה המינימלית לנזירות היא שלושים יום, משמעותה שאין תקופת נזירות פחותה מזו גם אם הנודר יכריז על פרק זמן קצר יותר: "פירש זמן פחות משלשים, כגון שאמר הריני נזיר יום אחד, או עשרה ימים, או עשרים יום, הרי זה נזיר שלשים יום, שאין נזירות פחותה משלשים יום, ודבר זה הלכה מפי הקבלה" (רמב"ם הלכות נזירות ג, ב).
חכמים מצאו לזה אסמכתא בפסוקים. לדברי רב מתנא: "קדוש יהיה" (במדבר ו, ה). 'יהיה' בגמטריה שלושים. לדברי בר פדא שרשי המילים: נ.ז.ר, נ.ד.ר, מופיעים בפרשת נזיר (במדבר ו) שלושים פעם חסר אחת (נזיר ה ע"א). הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק (משך חכמה, במדבר ו, יג) מסביר מדוע בתורה לא נזכר במפורש משך זמן הנזירות. מטרת הנזירות היא לגדור מתאוות, גאווה ומותרות, ופרק הזמן מותאם לכל אדם באופן אישי. "והבחינה לדעת אימת נגמר שלמותו ומעלתו, שכוחות יצרו לא יוליכוהו שולל, והחמדה לא תתעה השכל, ולבבו אינו חשוד באהבת עצמו, אז בטוח כי יקח מהנאות העולם במזג הראוי, ולא יבוא למותרות, ואדרבה יהנה מהעולם ויהיה דעתו מעורבת בין הבריות".
אך בכל זאת, מנזיר נדרש לגדל שער, והוא הביטוי המצוין בתורה לנזירות: "כי נזר אלוקיו על ראשו" (במדבר ו, ז), והזמן המינימאלי לגידול שער בצורה משמעותית הוא שלושים יום, "לפי שאין גידול שיער בפחות מל' יום" (רש"י נזיר לט ע"א). זהו הזמן המינימאלי בו ניתן לחולל איזשהו שינוי משמעותי בהתנהגות של האדם שקיבל על עצמו נזירות.