סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חכמים=רבי יהודה

[תנאים]

חולין סט ע"א


"ולמאן? אי לרבי מאיר; איסור חלב ודם - איכא, איסור יוצא - ליכא; אי לרבי יהודה איסור יוצא - איכא, איסור חלב (ודם) - ליכא; דתנן, גיד הנשה נוהג בשליל, וחלבו אסור, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר; אין נוהג בשליל, וחלבו מותר.. "

 

1.
במשנה בדף עד עמוד א יש מחלוקת בין רבי מאיר וחכמים. רבי מאיר סובר ש"בן פקועה" [עובר שכלו חודשיו ונמצא חי במעי אימו לאחר שחיטתה] אינו ניתר בשחיטתה וטעון שחיטת עצמו, וחכמים במשנה סוברים ששחיטת אימו מטהרתו.

2.
בסוגייתנו מכנים את "וחכמים אומרים" [שם, במשנה] כרבי יהודה. אמר רש"י בסוגייתנו:

אי כר' יהודה - בר פלוגתיה דאמר אין טעון שחיטה מה שבפנים ואיכא איסור יוצא שאין לו היתר איסור חלב ליכא.

לא ברור מה כוונת הפשט של "רבי יהודה בר פלוגתיה".

3.
ב"שוטנשטיין", הערה 35 – בסופו, וב"מתיבתא", הערה כב, מסבירים שכוונת רש"י היא לומר, שכוונת הגמרא באומרה "לרבי יהודה" היא מתכוונת לדעת "וחכמים". והסיבה לכך היא, שרבי יהודה [בר אילעי] נחשב באופן כללי כ"בר פלוגתיה" של רבי מאיר.

4.
אבל עדיין קשה: מדוע הגמרא לא נקטה בלשון ברורה ומפורשת: "לדעת חכמים", הרי מצינו כך פעמים רבות בש"ס? - 80 מופיעים בש"ס [בערך]: "... דברי רבי מאיר, חכמים אומרים..."]

5.
ונראה ליישב: כיון שהגמרא מתייחסת בסוגייתנו לשני דינים: דין פקועה ודין "יוצא", ולגבי "יוצא" מדובר בברייתא במפורש ב"רבי יהודה", לכן הגמרא מכנה גם את דעת חכמים בדין השני גם כ"רבי יהודה".

6.
ראוי לציין, שלגבי פסיקת הלכה הדין יהיה שלא כרבי מאיר, שהרי "רבי מאיר וחכמים" הלכה כ"רבים" – חכמים, וכן תקף גם הכלל של "רבי מאיר ורבי יהודה - הלכה כרבי יהודה ".
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר