מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
מצוה מן המובחר- פסח על השובע
"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: 'כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם' (הושע יד,י) ? משל, לשני בני אדם שצלו את פסחיהן, אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה גסה. זה שאכלו לשום מצוה – 'וצדיקים ילכו בם', וזה שאכלו לשום אכילה גסה – 'ופושעים יכשלו בם'. אמר ליה ריש לקיש: האי רשע קרית ליה? נהי דלא קא עביד מצוה מן המובחר, פסח מיהא קא עביד!" (נזיר כג ע"א).
שלושה מצבים: אכילת קרבן פסח למצווה, אכילה גסה, אכילה למצוה מן המובחר שהיא אכילה על השובע. האוכל אכילה גסה מקיים מצוה, אך לא מצוה מן המובחר. יתכן שדברי ריש לקיש הללו, הרואה באכילת הפסח על השובע מצוה מן המובחר, משמשים מקור לדברי הרמב"ם: "מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח אכילת שובע. לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בארבעה עשר, אוכל מהן תחילה ואחר כך אוכל בשר הפסח כדי לשבוע ממנו, ואם לא אכל אלא כזית יצא ידי חובתו" (רמב"ם הל' קרבן פסח ח, ג).
בקרבנות אחרים, גם כן כותב הרמב"ם: "היתה להם אכילה מועטת, אוכלין עמה חולין ותרומות כדי שתהיה נאכלת עם השובע" (הל' מעשה הקרבנות י, יא), אך אין הוא כותב שזו מצוה מן המובחר לאכול על השובע, וכן איננו מדגיש שישנה חובה אישית לאכול כזית, כמו בקרבן פסח. הרב ירוחם פישל פערלא (ספר המצוות לרב סעדיה גאון, עשה מז- מט), כותב שכונת הרמב"ם לומר שעל אוכל קרבן הפסח, לשבוע ממנו עצמו, וזו המצוה מן המובחר, והמינימום של אכילתו על מנת לקיים את המצוה היא אכילת כזית. בו בזמן שבקרבנות אחרים, אין מצוה על הכהנים לשבוע דוקא מהקרבן עצמו, ואין מוטל על כל כהן לאכול אף לא כזית, אלא שיהיו הכהנים שבעים באופן כללי מאכילת הקרבן עם הדברים האחרים, ושהקרבן יאכל בסיכומו של דבר. האכילה האישית, לשובע, ולפחות כזית, היא מצוה מן המובחר.
