הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "לדברי האומר"; "אם תמצי לומר"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין סח ע"ב

"במערבא מתנו הכי, רב אמר: יש לידה לאברים, ורבי יוחנן אמר: אין לידה לאברים. מאי בינייהו? איכא בינייהו למיסר מיעוט אבר שבפנים. 
איבעיא להו: לדברי האומר אין לידה לאברים, הוציא העובר את ידו והחזירה, וחזר והוציא את ידו והחזירה, עד שהשלימו לרובו, מהו? מי אמרינן הא נפק ליה רובא, או דלמא כיון דהדר הדר? אם תמצי לומר... "

1.
הגמרא מציגה את המחלוקת בין רב ורבי יוחנן באופן שונה, אם יש לידה לאברים או לא. והגמרא מציגה "איבעיא להו: לדברי האומר אין לידה לאברים...".

2.
מפרשני הרמב"ם משמע שהרמב"ם פוסק שאין לידה לאברים.

3.
האם משמעות הביטוי "לדברי האומר..." היא רק בירור או שביטוי זה נאמר על ידי "עורך הגמרא" [או על ידי אמורא "שמכריע"] להכריע את ההלכה.

4.
במקרה שהגמרא מציגה בעיה "לדברי האומר" יש מחלוקת אם כך הלכה או לא:

אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שכא:

ויש שכתבו אפילו כשאמרו "איבעיא להו לדברי האומר" מוכח שהלכה כמותו. ויש סוברים שכשאמרו הבעיא "לדברי האומר" הרי זה מוכיח שאין הלכה כן ולדבריו של פלוני בלבד הוא שנסתפקו. ויש חולקים על כל הכלל וכתבו שיש בעיות בתלמוד לדעת מי שאין הלכה כמותו.

5.
לפי זה יוצא, שהרמב"ם, שפוסק שאין לידה לאברים הרי זה כ"לדברי האומר".

6.
אלא שפרשני הרמב"ם אומרים, שהרמב"ם לא התייחס לבעיות שהוצגו בגמרא, ולכן כנראה לא גרס בגמרא "לדברי האומר אין לידה לאברים" אלא להיפך "יש לידה לאברים", ובכל זאת הרמב"ם לא פסק כך. לפי אותם פרשנים יוצא שהביטוי "לדברי האומר" – אינו להלכה. ואולי לפי זה ברור ההבדל בין "לדברי האומר" ובין [הביטוי עם המשמעות הדומה] "אם תימצי לומר" [בהמשך הסוגיה] – שהרמב"ם פוסק כמותו.

7.
בתחילת הסוגיא מופיע הביטוי "מאי בינייהו". מחלוקת פרשנים על מה מוסב ביטוי זה. לפי דעה אחת הוא מוסב על שתי לשונות של מחלוקת רב ורבי יוחנן, ולפי אחרים הוא מוסב על מחלוקת רב ורבי יוחנן – "מתיבתא", הערה כא [שמתאים לפרוש הרגיל של "מאי בינייהו"].