מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
לחנך למצוות- פסח, ונזירות
אב מדיר את בנו להיות נזיר, ולא האם. לדעת ר' יוחנן כך הלכה למשה מסיני, ולדעת ר' יוסי בר חנינא בשם ריש לקיש, האב ולא האם, מצווה לחנך את בנו למצוות, ולא את בתו. עד איזה גיל יכול אדם להזיר את בנו? לדעת רבי עד שהוא מביא סימני נערות מגיל שלוש עשרה ויום אחד, ור' יוסי בר יהודה סובר עד שהוא יכול לידור בעצמו, מגיל שתים עשרה ומעלה כשמבין את משמעות הנדר (נזיר כט ע"ב- ל ע"א).
אב חייב מדרבנן לחנך את בנו הקטן לקיים מצוות בהם יהיה חייב כשיגדל כמו ליטול לולב, או לישב בסוכה, להתעטף בציצית, ועוד (סוכה מב ע"א). מה המשמעות לכך שהאב מחנך את בנו להיות נזיר, הלא אין הוא חייב להיות נזיר כשיגדל? השפת אמת (נזיר כט ע"א) מסביר שמדובר במצב בו האב רואה שיש ערך להזיר את בנו כדי לכבוש את יצרו, כמסופר על אותו נזיר טוב רואי שהזיר את עצמו כדי להתגבר על יצרו, ושמעון הצדיק נשקו ואמר לו כמותך ירבו נזירים בישראל (נזיר ד ע"ב). הסבר נוסף: "מצוה לחנכו להרגילו לשמור ולקיים נדרו ונזירותו אם יהיה בגדלותו נודר או נודב". הרב שאר ישוב הכהן (רבה של חיפה, בנו של הרב דוד הכהן - "הרב הנזיר", שאביו יעדו להיות נזיר בילדותו) מאריך להוכיח שעצם חינוך קטן לתורה ומצוות היא חובה מהתורה, אך פרטי המצוה קיום מדרבנן ("גדרי חינוך ותלמוד תורה", כנס תורה שבעל פה, כג, [תשמ"ב] עמ' נד- סח).
על מנת לחנך למצוות אכילת קרבן פסח, מותר לאדם להאכיל את בניו ובנותיו הקטנים קרבן פסח, על אף שהם אינם מנויים על הקרבן (נדרים לו ע"א). לדברי התוס' (שם) האיסור להאכיל מי שלא נמנה על הקרבן, הוא רק למי שהוא מחויב להימנות, אבל קטנים לא חייבים להימנות. החתם סופר (שם) מסביר שבקרבן פסח אין דרך אחרת לחנכו למצוה זו, אלא להאכילו קרבן אף על פי שלא נמנה.
