קושיות של לעג / יעקב צ. מאיר

חולין סט ע"ב - ע ע"א

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

המשנה אומרת – 'המבכרת המקשה לילד מחתך אבר אבר ומשליך לכלבים'. המבכרת עומדת ללדת בכור, עליו יחולו דיני הבכור. אך היא מקשה בלידתה, העובר תקוע ויש להרגו. אומרת המשנה שכל זמן שלא יצא רובו יכול לחתוך את קצה האבר שיוצא ולהשליכו לכלבים שכן הוא לא התקדש עדיין בקדושת בכור. ההתקדשות בקדושת בכור מתרחשת ברגע היציאה מן הרחם והמחותך אברים אברים מעולם לא יצא כולו מן הרחם.

תוך כך מפרטת הגמרא סוגים שונים של לידות שאינן נורמליות ושואלת באילו מקרים נחשב הילוד כמי שלא נולד, כך שיש לפטרו מדיני בכור. עד שקם רבה (כך יש לגרוס, כבדפוס שונצינו), ויורה שורת שאלות –

'בעי רבא, כרכו בסיב מהו?' אם כרך את העובר בעודו במעי אמו בסיב של דקל שהפריד אותו מן הרחם, כך שכשנולד לא נולד תוך מגע עם הרחם. האם עדיין נחשב ל'ולד'? וכן הלאה - 'בטליתו מהו?' אם נכרך בעודו ברחם בטלית? 'בשליתו מהו? בשליתו אורחיה הוא, אלא בשליא אחרת מהו?' אם מחדירים שליה של בהמה אחרת לרחם ועוטפים בה את הולד? 'כרכתו ואחזתו והוציאתו מהו?' אם אשה מפרידה בידיה בינו לבין רחם אמו ומוציאה אותו בלא חיכוך עם הרחם? או לפי רבנו תם, אם אחותו העגלה הפרידה בינו לבין הרחם? '...בלעתהו חולדה והוציאתו מהו?' אם נכנסה חולדה לתוך הרחם ובלעה את העובר ויצאה עמו אל מחוץ לרחם, האם נקרא ילוד? 'בלעתו (חולדה) והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו?' כלומר – פעם ראשונה 'נולד' מן החולדה אל תוך הרחם ועתה 'נולד' בשניה החוצה. 'הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה מהו?' האם נקרא נולד? האם פטר את רחם אמו מן הבכורה? ואת הרחם החדש אליו נכנס?

הגמרא חותמת את שורת השאלות הללו ב'תיקו' ואצל הראשונים הפכו שאלות אלו לבסיס לדיון הלכתי מעמיק. אך יתכן ששורת הקושיות של רבה לא נועדו לפתח את הדיון ההלכתי, אלא – ללעוג לו. אומר רבה, הנסיון לשחזר את רגע הלידה ולבחון האם הלידה נקראת 'לידה' או לא הוא נסיון אנכרוניסטי. פטור המקשה לילד שחיתכו את עוברה הוא פטור ספציפי, והדיון הפילוסופי בצורת הלידה ה'נכונה' איננו דיון לגופה של הלכה. שנינותו של רבה עומדת לו לעזר והוא שואל שאלות שכביכול תורמות לשיח ההלכתי, אך באבסורדיות שלהן הן בסופו של דבר מקעקעות את הדיון בכליו של הדיון עצמו.