סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "צריכא"-"הכא במאי עסקינן"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין סד ע"א


"ותניא גבי ביצים: אלו הן סימני ביצים; כל שכודרת ועגולגולת, ראשה אחר כד וראשה אחד חד - טהורה, ב' ראשיה כדין, או ב' ראשיה חדין - טמאין, חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים - טהורה, חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים - טמאה, חלמון וחלבון מעורבין זה בזה - בידוע שהיא ביצת השרץ! לא צריכא, דחתוכות; וליבדוק בחלמון וחלבון! בטרופות בקערה, וכה"ג מי זבנינן מינייהו, והא תניא: אין מוכרין ביצת טרפה לעובד כוכבים אלא א"כ טרופה בקערה, לפיכך אין לוקחין מהם ביצים טרופות בקערה! אלא אמר ר' זירא: סימנין לאו דאורייתא "

 

1.
בשלב ראשון הגמרא מקשה: מדוע הלוקח ביצים מן הנכרי צריך את עדות הנכרי הרי יכול לבדוק בסימני הביצים,

2.
ועל כך עונה הגמרא: שבדיקת סימני הביצים לא מועילה כשהביצה חתוכה ואי אפשר לבדוק אם הביצה עגולה וצד אחד יותר חד מהצד האחר.

3.
הביטוי "לא צריכא" בדרך כלל בש"ס בא לענות על שאלת ייתור, והתרוץ של "לא צריכא" בא לומר מה החידוש באותו מקרה. בסוגייתנו הרי מדובר בקושיה "רגילה", ולכן היה יותר מתאים הביטוי "הכא במאי עסקינן", כלומר, הברייתא [שקובעת שניתן להסתמך על עדות נכרי] עוסקת במקרה מסויים שבו לא מועילה הבדיקה. ובאמת ברבנו גרשם בסוגיה הגירסא היא "הכא במאי עסקינן בחתוכות".

4.
אמנם ניתן להסביר גם את המונח "לא צריכא" בסוגייתנו לומר כך: הבדיקה אצל נכרי איננה מיותרת. היא נצרכת במקרים בהם לא ניתן לסמוך על הסימנים [בחתוכות].

5.
"הליכות עולם":

יא. כל לא צריכא הכי פירושה, לא נצרכה הא דפלוני אלא לכהאי גוונא, כי הא דחולין לא צריכא אלא ששחט לפנינו שנים וגו'. וכן טובא אין מספר והגמרא קצר בלשונו והשמיט אלא, ומכל מקום הוי כאילו אומר לא צריכא אלא וכו' כמו שנמצא במקומות שאומר בהדיא לא נצרכה וכו' בע"ז פ"ק א"ר אלעזר ואם בנה שכרו מותר פשיטא וכו' לא נצרכה אלא לע"ז עצמה וכו'.
וראיתי מי שמפרש ומחלק הלשון ואומר לא, כלומר לאו פשיטא הוא, צריכא וכו'.
ואין אנו מפרשים כך
וכפירוש הראשון הוא שיטת רוב רבותי האשכנזים

עיקר שיטתו היא, שהביטוי "לא צריכא" דומה לביטוי "הכא במאי עסקינן". ובכל אופן נשארת השאלה האם אין הבדל בין שני הביטויים.

6.
ואולי אפשר לומר שאחד מהביטויים לא בהכרח נראה שהא ה"סופי" להלכה. מצינו לגבי "צריכא", שהוא לא מחייב למסקנה, לדוגמא:

7.
פני יהושע מסכת גיטין דף נג עמוד א :

"... אלא ע"כ דסבר המקשה דלקושטא דמילתא לא מפלגינן דאע"ג דאמרינן לעיל צריכא היינו לצריכותא בעלמא אבל לקושטא דמילתא לא משמע ליה האי סברא.."

8
ומצאנו כך גם גבי הביטוי "הכא במאי עסקינן":

9.
וכן פעמים רבות מוצאים בפרשנים שהביטוי "לא צריכא" נאמר כדי להסביר שיטה מסויימת בגמרא, וכך גם ב"הכא במאי עסקינן" ולא קשור למסקנה ההלכתית.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר