סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "ותו"; "ועוד"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין נט ע"א


"וכללא הוא? והרי גמל דמעלה גרה הוא, ואין לו שינים למעלה - וטמא! גמל ניבי אית ליה.
והרי בן גמל דניבי נמי לית ליה!
ותו, הרי שפן וארנבת דמעלת גרה הן, ויש להן שינים למעלה - וטמאין!
ועוד, שינים מי כתיבי באורייתא?
אלא הכי קאמר: כל בהמה שאין לה שינים למעלה - בידוע שהיא מעלת גרה, ומפרסת פרסה וטהורה."

 

1.
הגמרא מקשה 3 קושיות על הקביעה שאם מעלה גרא אז אין לו שיניים - והוא כשר [ועל ידי בדיקת שיניים אפשר לבדוק אם הוא טמא או לא].

1.1
הקושיה הראשונה – מבן גמל – פותחת ב"והרי..."

1.2
הקושיה השניה – משפן וארנבת – מתחילה ב"ותו..."

1.3
הקושיה השלישית – משיניים שלא כתובים בתורה – פותחת ב"ועוד..."

2.
של"ה - כללי התלמוד (ט) כלל אלף:

קעו. לפעמים המקשן מקשה כמה קושיות בפעם אחת, ואומר 'ועוד' או 'ותו'. ולפעמים אינו מקשה רק קושיא אחת, אף שיש לו להקשות. טעמו של דבר, כי כאשר ראה המקשן שהקושיא הראשונה יש עליה איזה דחייה, אז מקשה ביותר, והוא כדרך דלפעמים מתיב תלמודא אאמורא, ואף על גב דכבר נשאר בתיובתא, ופריך ולאו מי אותביניה חדא זימנא, ומשני נימא מהא נמי תיובתא. ופירש רש"י (יבמות מא ב ד"ה לימא) ונפקא מינה דאי מיתרצא קמייתא תקום הא. אבל כשרואה המקשן שהקושיא הראשונה חזקה מספקת לבטל סברה שכנגדה, אז לא יחוש להרבות בקושיות ללא צורך.

השל"ה קובע כמה כללים:

2.1
שני הביטויים: "ועוד" ו-"ותו" דומים

2.2
בדרך כלל מקשן לא רואה צורך להקשות כל הקושיות שיש לו, ומסתפק באחת מהן.

2.3
כאשר הוא מוסיף קושיה ומשתמש בביטויים הנ"ל הכוונה היא, שהקושיה הראשונה איננה חזקה די צרכה.

3.
ובספר "דברי סופרים" מביא שיטה שהקושיה הראשונה בגמרא והקושיה השניה שמתחילה במילה "ועוד" אינם צריכים זה לזה, והרבה פעמים בגמרא יש ששתי הקושיות צריכות זה לזה.
כלומר, הוא יותר מרחיב מהשל"ה וסובר שלעיתים הגמרא שואלת כמה קושיות כדי ל"תקוף" מכיוונים שונים המשלימים זה את זה.

3.1
וכמו כן מצינו שה"ועוד" – הוא העיקר. ומתאים לסוגייתנו, שהרי אין התורה מזכירה כלל את עניין השיניים, ולא יתכן לומר שהשיניים מהוות את הסימן המרכזי כשרות הבהמה.

4.
ויש להעיר בסוגייתנו: הרמב"ן אומר שהקטע של "ותו, הרי שפן וארנבת..." איננו עוד קושיה אלא התחלת התרוץ. וכוונת הגמרא כך: והרי שפן וארנבת... וכיון שלא מתאים לכלל שבברייתא, לכן אין מנוס מלגרוס אותה באופן שונה. ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ז.

5.
תרוץ הגמרא פותח ב"אלא הכי קאמר" – הכוונה לגרסא שונה בברייתא.

5.1
הגירסא הראשונה היתה:

תנו רבנן, אלו הן סימני בהמה: +ויקרא י"א+ כל בהמה מפרסת פרסה וגו', כל בהמה שמעלת גרה, בידוע שאין לה שינים למעלה – וטהורה

5.2
והגירסא השניה היא:

אלא הכי קאמר: כל בהמה שאין לה שינים למעלה - בידוע שהיא מעלת גרה, ומפרסת פרסה וטהורה.

כלומר, יש כאן החלפה של שני חלק המשפט כאשר מילת הקישור בין שני חלקי המשפט היא "בידוע".

5.3
האם מדובר ב"תיקון גירסא" או בפרשנות?
כנראה ששתי האפשרויות אפשריות.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר