הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "אמר רב..."-"רב... אמר..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין נז ע"א

"חזקיה אמר: אין ריאה לעוף, ורבי יוחנן אמר: יש לו, וישנה כעלה של וורד בין אגפים. מאי אין ריאה לעוף? אילימא דלית ליה כלל, והא קא חזינא דאית ליה! אלא דלא מיטריף ביה, והתני לוי: טרפות שמנו חכמים בבהמה - כנגדן בעוף, יתר עליהן עוף - נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח! אלא: אין לו, לא לינפל ולא ליחמר, מ"ט? אמר רב חנה: הואיל ורוב צלעותיה מגינות עליה; והא מדא"ר יוחנן יש לו וישנה כעלה של וורד בין אגפיים, מכלל דחזקיה סבר דלית ליה! אלא אמרי במערבא משמיה דר' יוסי ברבי חנינא: מדבריו של בריבי ניכר שאינו בקי בתרנגולין."

1.
מדוע הסוגיה מתחילה "חזקיה אמר", הרי מדובר בתחילת הצגת מחלוקת והיה ראוי לכתוב "אמר חזקיה"? ולגבי רבי יוחנן שחולק ראוי באמת הניסוח שכתוב "ורבי יוחנן אמר".

2.
ונראה לומר: הגמרא מגיעה למסקנה לגבי חזקיה: "שאינו בקי בתרנגולין". ולפי זה דבריו נדחו לגמרי.

2.1
אולם לפי דברי התוס' הבאים יוצא שחלק מדברי חזקיה כן "נכונים":
תוספות מסכת חולין דף נו עמוד ב:

באלו בני מעיים אמרו בקורקבן בלב ובכבד - אבל ריאה לא חשיב כדאמרינן לקמן (דף נז.) דאין ריאה לעוף לא לינפל ולא ליחמר ואף על גב דמסיק דחזקיה לגמרי היה אומר דאין לו ריאה שלא היה בקי בתרנגולים מכל מקום הוא אמת כדאמר רב חגא הואיל ורוב צלעות מגינות עליה.

כלומר, ניתן לומר שהגמרא רוצה ללמדנו שבדברי חזקיה יש אפשרות למצוא גם דברים נכונים.