מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

בפני נכתבה שורה אחת

כששליח מביא גט מחו"ל, לדברי ר' אליעזר, אם הוא מעיד שראה שכתבו לפניו "שיטה [=שורה] אחת לשמה" בחציו הראשון של הגט, וכל הגט נחתם בפניו, עדותו כשרה. רש"י מסביר שהעדות היא שכתבו לשמה את השורה בה שם האיש והאשה והזמן, שזה עיקר הגט. "שיטה אחת"- החשובה ביותר. תוס' (גיטין ה ע"ב ד"ה אפילו), מסביר: "שיטה אחת - פירוש שלא ראה אלא שיטה ראשונה, דמסתמא סיימו לשמה". "שיטה אחת" - הראשונה בסדר השורות.
לדברי רבא, הטעם לפיו יש להעיד על כתיבת הגט לשמה הוא כדי שלא יטעו בשטרות אחרים, ועל החתימה מפני החשש שלא יהיו עדים לקיים את הגט. רבה מוסיף טעם מפני שלא בקיאים בחו"ל לכתוב לשמה. אם מטרת האמירה "בפני נכתב" נועדה למנוע טעויות בשטרות אחרים, מזה משנה על איזה שורה בכתיבת הגט השליח מעיד, ומדוע אם מעיד על כתיבת החצי האחרון פסול? תוס' (גיטין ג ע"א ד"ה אתי) משיב: "דבחציו ראשון יש בו שם האיש והאשה והזמן שהוא עיקר הגט, מינכר מילתא ולא אתי לאיחלופי". זה תואם לדברי רש"י, אך כיצד יסתדר הסבר זה לדברי תוס' (ה ע"ב) שכתב שיש להעיד על השורה הראשונה בהנחה שכתבו את כל הגט לשמה? צריך לומר שכונת תוס' דומה לרש"י, ולפיו, מאחר וכתבו לשמה שורה אחת לשמה, מסתמא גם השורה ובה שם האיש והאשה והזמן, וגם המשך הגט נכתב לשמה.
הרמב"ם כותב: " אם מקצתו הראשון הוא, הרי זה אומר בפני נכתב ובפני נחתם, אפילו לא נכתב בו אלא שיטה אחת בפניו" (רמב"ם הל' גירושין ז, יב). הלחם משנה פירש: "מדלא פירש רבינו מה היא השיטה, נראה שפירש כפירוש התוס' שהוא בכל שיטה". הרמב"ם לא כותב שמדובר בשורה ראשונה, בעוד שהתוס' כותבים שמדובר בשורה ראשונה. יש להסביר את הרמב"ם כמו תוס', שהכונה לכל שורה בחצי הראשון, בהנחה שאם אותה כתבו לשמה, בודאי גם את השורה בה שם האיש והאשה והזמן שזה עיקר הגט, כתבו לשמה.