טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

מורנא, פליגי בה רב יוסף בר דוסאי ורבנן – עלקת הבילהרציה

"מורנא, פליגי בה רב יוסף בר דוסאי ורבנן: חד אמר קודם שחיטה פריש, וחד אמר לאחר שחיטה פריש, והלכתא לאחר שחיטה פריש" (חולין, מט ע"א).

פירוש: כאשר נעשה נקב בריאה על ידי מורנא [תולעת], פליגי [נחלקו] בה רב יוסף בר דוסאי ורבנן [וחכמים], חד [אחד מהם] אמר: קודם שחיטה פריש [פרשה] התולעת מתוך הריאה, וניקבה את הריאה, וטריפה היא. וחד [ואחד מהם] אמר: לאחר שחיטה פריש [פרשה], ונקב זה לא היה בחייה. והלכתא [והלכה]: לאחר שחיטה פריש [פרשה], ואין זו טריפה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: עלקת הבילהרציה      שם באנגלית:    Bilharzia      שם מדעי:  Schistosoma haematobium
  
שם נרדף במקורות: מורנא


נושא מרכזי: לזיהוי המורנא


יונתן בן עוזיאל מתרגם את הפסוק בשמות (טז כ') "ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצוף עליהם משה" כך: "וְלָא קַבִּילוּ מִן משֶׁה וְשַׁיְירוּ דָתָן וַאֲבִירָם גּוּבְרַיָיא חַיָיבַיָא מִנֵיהּ עַד צַפְרָא וְאַרְחֵשׁ מוֹרְנִין וּסְרֵי וּרְגַז עֲלֵיהוֹן משֶׁה". התולעים מתורגמים למורנין. כך גם באיוב (ז ה') "לבש בשרי רמה וגוש עפר עורי רגע וימאס": "לבש בסרי מורגי וגרגשתא דעפרא משכי רטט ואתמסי". הערוך מזהה את מורגי עם מורנא. בסוגייתנו המורנא היא תולעת המנקבת את הריאה. כך מפרש רבינו גרשום: "תולעת שמשתכח בריאה לאחר שחיטה ונקב בריאה, ולא ידעינן אי קודם פריש מן הריאה ונקב קודם שחיטה וטריפה, אי לאחר שחיטה". כך מוצאים אנו גם ברש"י: "מורנא - תולעת היוצאה מן הריאה ונקבה". מקור השם מורנא הוא כנראה בלטינית (ויוונית) שבה Muraena היא באופן כללי תולעת. את חותמו של שם זה אנו מוצאים במשפחת דגים הנקראת באנגלית Worm-Eel כלומר צלופחי תולעת ובלטינית Muraenidae.

נקדים ונאמר שבעלי חיים הנקראים בשם הכללי "תולעת" מופיעים בסוגיות שונות בש"ס (ובמפרשים) תחת שמות שונים ולכן קשה לקבוע את זהותם. למעשה שם זה כולל קבוצות סיסטמטיות רחוקות זו מזו ואפילו זחלי חרקים מכונים בשם "תולעים". מסוגייתנו ניתן לדלות מעט פרטי מידע על זהות המורנא שאמנם אין בהם די על מנת לאפשר את זיהויה באופן וודאי אך הם עשויים לצמצם את טווח האפשרויות. ראשית ברור שמדובר בתולעת המסוגלת לכרסם את רקמת הריאה. מתוך כך שהמחלוקת נסבה סביב השאלה האם הנקב נוצר לפני או אחרי שחיטה משתמע שמדובר בתולעת הנטפלת לבהמות בעודן בחיים. המאירי מפרש את המחלוקת: "תולעת שנמצא יוצא מן הריאה ונקב דרך יציאתו ואינו ידוע אם קודם שחיטה יצא ותטרף ואם לאחר שחיטה וכשרה. ודאי לאחר שחיטה יצא שהרגיש במיתה וברח אבל מחיים לא היה יוצא משם". מידע זה שולל את האפשרות שה"תולעת" בה עוסקת הסוגיה היא רימה של אחד ממיני זבובי הבשר המטילים את ביציהם על פגרים.

רמז נוסף לגבי זהות המורנא אנו מוצאים בגמרא בעבודה זרה (כו ע"ב): "ת"ר: ישראל מל את העובד כוכבים לשום גר, לאפוקי לשום מורנא דלא; ועובד כוכבים לא ימול ישראל, מפני שחשודין על שפיכות דמים, דברי רבי מאיר וכו'". מפרש שם רש"י: "לאפוקי לשום מורנא - תולעת שיש לו בערלתו דלא דאסור לרפאותו בחנם דהא אמרן לא מעלין ולא מורידין". בערוך השלם (ערך "מראנה") מתורגמת המילה ל"זוהמה וחלודה". לדעתו מקור המילה הוא פרסי והושאל על ידי חז"ל לתולעים. העובדה שמילת הגוי (כמתואר בעבודה זרה) הייתה דרך להתמודד עם הטפיל רומזת על האפשרות שהמורנא הייתה טפיל שעלול היה למצוא מסתור בקפל עור הערלה לפני חדירתו אל הגוף. איננו יכולים לקבוע בוודאות מהו אותו טפיל אך ייתכן ומדובר בעלקת הבילהרציה הפוגעת בעיקר בדרכי השתן. עלקת זו גם ידועה כאחד הגורמים הפוגעים בכלי הדם של הריאה ולכן מובן כיצד היא נמצאה על ריאת הבהמה השחוטה.
 

עלקת הבילהרציה          צילם: (Bruce Wetzel (photographer

 
עלקת הבילהרציה היא טפיל השייך למחלקת העלקות הנכללת במערכת התולעים השטוחות. בסוג בילהרציה קיימים מינים רבים שחלקם קטלני לאדם. עלקת הבילהרציה נפוצה באזורים חמים. העלקת הנמצאת באיזורנו היא Schistosoma haematobium ותחום תפוצתה כולל את המזרח התיכון, הודו, פורטוגל ואפריקה. שלבי מחזור החיים של עלקת הבילהרציה מתנהלים במים מתוקים וכטפילה של יונקים וחלזונות מים. בעבר הייתה עלקת זו נפוצה בישראל אך היא הפכה לנדירה בגלל המלחמה המתנהלת נגדה על ידי הרשויות. המלחמה בבילהרציה בישראל התרכזה בחיסול החילזון הפונדקאי. דווקא הזיהום החמור של מימי הירקון גרם להיעלמות הבילהרציה משום שהוא השמיד את החילזון.

לעלקת הבילהרציה יש מחזור חיים מורכב מאד, שיש להכיר אותו על מנת להבין את המחלה: התולעת מטילה בגוף הפונדקאי (בעלי חיים והאדם) מספר רב של ביצים, שחלקן מופרש בצואה או בשתן, בהתאם למין העלקת. אם הביצה הגיעה לסביבת מים מתוקים (1) (שלב 1 בסכימה) בוקע ממנה מירצידיום (זחל עטוף ריסים – שלב 2) אשר חי באופן חופשי במים. כשהזחל נתקל בחילזון כמו Bulinus contortus הוא חודר לתוכו (שלב 3) ומתרבה בו בחלוקה א-מינית בתוך שקי נבגים (שלב 4) (נבגים = גופיפי רבייה). הטפיל לא הורג את החילזון אלא, להיפך, הוא אף גדל, קונכיתו מתעבה ותוחלת החיים שלו ארוכה בהשוואה לחלזונות לא נגועים. מאידך גיסא חלזונות נגועים הופכים לעקרים. בהמשך מתבקעים שקי הנבגים ומתוכם בוקעות צרקריות בעלות ריסים וזנב מסועף דמוי מזלג המאפשרים להן שחייה חופשית במים (שלב 5). הצרקריות (כ- 200,000 פרטים) שוחות במים עד שהן נתקלות בפונדקאי (יונקים כולל האדם) וחודרות למחזור הדם שלו בעזרת קידוח דרך העור (שלב 6). בשלב זה הן מאבדות את זנבן והופכות לצורה אחרת הנקראת שיסטולה (שלב 7) הנעה בזרם הדם (שלב 8). בעזרת זרם הדם השיסטולות מגיעות לכלי הדם בכבד שם הן מתפתחות לתולעת הבוגרת, זכר או נקבה (שלב 9). הזכר קצר מן הנקבה ועבה ממנה. אורכו כ – 12-14 מ"מ. אורך הנקבה כ – 20 מ"מ. צידי גופו של הזכר מתרחבים לשני קרומים רחבים דמויי כנפיים ולאורך בטנו עוברת כיס דמוי תעלה בה הוא נושא את הנקבה באופן קבוע. תקופת הטלת הביצים עלולה להמשך שנים רבות ומתחילה במפגש בין זכר ונקבה שבו הנקבה מתיישבת בכיס הזכר. הזכר נצמד בעזרת כפתור הצמדה לדופנות המעי או מערכת השתן (הדבר תלוי במין העלקת), ניזון ממזון הפונדקאי, והזוג עוסק בהתרבות אינטנסיבית (שלב 10). המין Schistosoma haematobium מקנן בוורידים של דרכי השתן ובשלפוחית השתן. הנקבה מטילה את ביציה בתוך הוורידים כשבכל ביצה מצוי כבר זחל בשל. לביצה יש חוד המאפשר לה לחדור דרך דפנות דרכי השתן ולהגיע לשלפוחית השתן וממנה לעבור למים וחוזר חלילה. בשלב סופי זה מתחילה מחלת הבילהרציה אצל היונק כתגובה חיסונית להטלת הביצים. עלקת הבילהרציה מגינה על עצמה מהמנגנון החיסוני של הפונדקאי בכך שהיא מקיפה את עצמה במרכיבי הזיהוי האנטיגנים של הפונדקאי עצמו דבר הגורם לכך שהטפיל לא מזוהה כ"זר" ולא מותקף על ידי המערכת ככל פולש.

המחלה נגרמת מביצי התולעים, ולא מהתולעים עצמן. התופעות תלויות בחלקן בזן המחלה - זנים שונים מתיישבים במקומות שונים בגוף הפונדקאי. למחלה שלושה שלבים: 1. מיד לאחר חדירת הצרקיה יכול להתפתח גרד מקומי הנקרא "גרד דייגים" או "גרד שחיינים". נגרם כתגובה אלרגית קלה עקב חדירת הטפיל לגוף. 2. קדחת קטייאמה (Katayama fever) - לאחר כחודש מופיעה עליה חריפה בחום הגוף, תגובה בכבד ופגיעה אפשרית במערכת העצבים. זוהי אלרגיה שנובעת מחדירת הטפיל. תופעה זו מתרחשת בדרך כלל אצל תיירים שנדבקו ולא אצל מקומיים, שכבר עברו את שלב התגובה הראשונית של מערכת החיסון. 3. שלב הטלת הביצים - זהו השלב הסופי של המחלה. המחלה נגרמת עקב תגובה חיסונית של הגוף לביצי העלקת. סוג התסמינים תלוי במין העלקת. המין הנפוץ באזורנו (Schistosoma haematobium) מתיישב בכלי הדם שבמערכת השתן וגורם לתסמינים הבאים: דם בשתן, הצטברות גושים בכלי הדם באזור או במערכת השתן עצמה. סחיפת ביצים לאזור הריאות עלולה לגרום לבצקות וגושים. הנדבקים במין זה חשופים לסכנה ללקות בסרטן של מערכת השתן. בכל המינים ישנה סכנה של הגעת ביצים לאזור עמוד השדרה, דבר הגורם פגיעות בעצבים.

(1) תופעה זו נפוצה בארצות העולם השלישי שבהן משמשים גופי מים מתוקים הן לשתיה והן לרחצה עבור האדם. גם בהמות משק שותות באופן ישיר מתוך המים ואפילו כאשר כל גופן טבול במים. בשנים בהן ערכתי מחקר בכנרת צפיתי במקרים רבים בהם פרות נכנסו למים עד צווארן לצורך שתייה.
 
 

רשימת מקורות:

Schistosoma haematobium  בויקיפדיה

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.