הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ואמרי לה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין מה ע"א

"ניקב קרוב /קרום/ של מוח: רב ושמואל דאמרי תרוייהו: קרמא עילאה, אע"ג דלא אינקיב תתאה.
ואמרי לה: עד דאינקיב תתאה.
אמר רבי שמואל בר נחמני, וסימניך: חייתא דמתנח ביה מוחא."

1.
למוח יש שני קרומים, עליון ותחתון. רב ושמואל סוברים שטריפה רק כאשר ניקב הקרום העליון. ויש שיטה ["ואמרי לה"] שטוענת שטריפה היא כשניקב הקרום התחתון.

2.
רבי שמואל בר נחמני נותן סימן כדי לדעת מהו הקרום התחתון – משמע שסובר כשיטת ה"אמרי לה".

3.
יש ראשונים שסוברים ש"אמרי לה" זו דעה שניה שחולקת על רב ושמואל. ויש ראשונים שסוברים ש"ואמרי לה" זו דעה שסוברת שכך אמרו רב ושמואל [והיה מתאים גם לומר "מתני איפכא", כמו הביטוי שמופיע בסוגיה בעמוד ב].

4.
מחלוקות רבות בפרשנים [ראשונים ואחרונים] להסביר בדיוק במה הם חלוקים וכמי ההלכה. ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים מו-מח.

5.
הערה א': רבי שמואל בר נחמני היה בדור שלישי של האמוראים, אבל היה מבוגר מאד, והכיר אפילו את חכמי סוף התנאים. לכן יש להניח שהכיר גם את רב ושמע על שמואל. אם נאמר שהוא הביא "סימן" כדי לפסוק כך את ההלכה [הרא"ש; ורש"י אומר שהסימן נועד לזיכרון], הרי שגם אם הוא חולק על רב ושמואל ניתן לומר שהלכה כמותו מפני ש"הלכה כבתראי" [אמנם, לא מוסכם על כולם שכלל זה חל בתקופה הזאת של האמוראים].

5.1
הערה ב: אם נאמר ש"אמרי לה" הכוונה לגירסא שונה של רב ושמואל [ולא לדעה חדשה], הרי שרבי שמואל בר נחמני בא לתמוך בגירסא זו, ולא צריך להשתמש עם הכלל של "הלכה כבתראי" [ובכל מקרה מדובר שהלכה כרב ושמואל].

5.2
הערה ג': אם "אמרי לה" היא גירסה שונה של הבאת דברי האמוראים [בסוגייתנו – רב ושמואל] הרי שביטוי זה דומה לביטוי "איכא דאמרי" ויש סוברים שבמקרים אלה תמיד הלכה כדעה אחרונה [ייתכן בגלל שרב אשי – "עורך הגמרא" - כך סידר את הבאת הדברים]

5.3
הביטוי "ואמרי לה" מופיע פעם נוספת בעמוד ב.