סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

מכל מקום קשיא

חולין מד ע"א

 
"מכל מקום קשיא!
אמר רב טבות: כולה כרב עבדא, דכי אתא רמי בר יחזקאל, אמר: לא תציתו להו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דרב! הכי אמר רב: וושט נתנו [בו] חכמים שיעור. מכלל דתורבץ הוושט לאו מקום שחיטה הוא, וקאמר במשהו".


וקשה, הרי לעיל בדף מג ע"ב אמר רבא: "רמינא עליה חומרי דרב וחומרי דשמואל", הרי שלא התכוין לפסוק כרב בלבד!

ותירצו התוספות ותוספות הרא"ש, שאין פירוש "חומרי דשמואל" – כדעת שמואל באמת, אלא שזה חומרי דשמואל כפי שחשבה הסוגיה בתחילה, אך באמת זו דעת רב.

על כך קשה, אם סובר רבא שאין זו באמת דעת שמואל, למה הוא שב ומזכיר את הטעות? אדרבה עליו להודיע ולפרסם שאין זו דעת שמואל בלבד!

אמנם המהר"ם מלובלין פירש שאין אלו דברי רבא עצמו, אלא דברי הגמרא שהסבירה את פסקו.
אלא שקשה שלשון הגמרא משמע שהכל דברי רבא עצמו:
"אמר רבא: רמינא עליה חומרי דרב וחומרי דשמואל וטריפנא ליה...".
'רמינא' הוא בגוף ראשון, ופירושו שאני משליך שני דברים סותרים – של רב ושל שמואל. וכן בסוף אותו משפט עצמו - 'טריפנא' פירושו שאני מטריף.

ורבי עקיבא איגר כתב:
"בתוס' ד"ה כולה כרב עבדא וכו' והומ"ל כולה כשמואל עבדא וכו', ולענ"ד לק"מ דודאי ידע הש"ס דרבה אמר הלשון רמינא עלה חומרא דרב וחומרא דשמואל, אלא דס"ד דבודאי סתרי אהדדי רק דמנקיט חומרי הוא ולזה קאמר דאפשר דרב סבר ג"כ לאו מקום שחיטה הוא ומ"מ במשהו ומ"מ שייך שפיר חומרא דרב ושמואל היינו דמחמת רב לחוד לא שמעי' כלל דלאו מקום שחיטה דמהך דרב דנתנו חכמים שיעור אין ראי' כלל די"ל למטה יש לו שיעור, ולזה אמר רבא רמינא חומרא דרב ושמואל היינו דמשמואל נשמע הך חומרא דלאו מקום שחיטה וכיון דלא מצינו להדיא דרב פליג עלה י"ל דרב מודה לו, וגם חומרא דרב דבמשהו, וכיון דהך חומרא דלאו מקום שחיטה הוא לא נפקא אלא מהך דשמואל שייך לומר חומרא דרב ושמואל, משא"כ אם נימא דכולה כשמואל עבדא ומטעם הגרמה אין צורך כלל לדרב ל"ש כלל חומרא דרב ושמואל כנלע"ד נכון".

כלומר, שאמנם אלו דברי רבא עצמו. ואמנם הוא פסק כדברי שמואל החולק על דברי רב. אלא שפסק כן משום שאין ראיה שרב בהכרח חולק על שמואל בהלכה זו. וכפי שנתברר לבסוף. לכן חומרות רב ושמואל אינן בהכרח סותרות זו את זו.
ועדיין דחוק, שהיה לו לרבא לפרש את עיקר טעמו.

עוד יש לפרש, שאמת שפסק רבא תמוה היה, כדברי רבי אבא ומר בריה דרבינא. ועיקר קושית הגמרא "מכל מקום קשיא", היתה רק כיצד נכשל רבא בפסק מוטעה כזה, והזיק את שורם של בני רב עוקבא, והרי אמרו בכמה מקומות בש"ס (כגון לעיל בדפים ה, ו, ז) "השתא בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כל שכן?!".
קושיה זו תירץ רב טבות, שלרמי בר יחזקאל הפסק מוצדק, ולכן גם עבור מי שאינו סובר כמותו, יש פה לכל היותר טעות בשיקול הדעת, ולא בדבר משנה (מסכת סנהדרין דף ו ע"א), ורבא אינו צריך לשלם מאומה, שכבר הורה זקן (ראה במסכת סנהדרין דף כט ע"ב).
ובחידושי הרמב"ן מסכת חולין דף ז ע"א כתב שלא רק בדברי אכילה אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידי צדיקים (ע"ש לשונו). והביא ראיה ממסכת כתובות דף כח ע"ב: "תניא, א"ר אלעזר ברבי יוסי [/צדוק]: מימי לא העדתי, פעם אחת העדתי והעלו עבד לכהונה על פי; העלו סלקא דעתך? השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם, צדיקים עצמם לא כל שכן?!". וכך הוא גם במסכת יבמות דף צט ע"ב. ובתוספות שם ובמסכת גיטין דף ז ע"א אמרו שר"ת לא גרס גמרות אלו.
גם רש"י כתב כרמב"ן במסכת חולין דף ה ע"ב: "היכי מסתייע מילתא למיכל כו' - היאך יגרום שום שטן לפני צדיקים ע"י שוגג שום דבר עון".

וראה כאן עוד בעניין זה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר