העץ הוא ירוק? / יעקב צ. מאיר

חולין מז ע"ב

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

'אמר רב סמא בריה דרבא, האי ריאה דדמיא ככשותא וכמוריקא וכגון ביעתא – טרפה. אלא ירוקה דכשרה היכי דמיא? ככרתי'. ארבעה סוגי "ירוק" מונה רב סמא, 'כשותא', 'מוריקא', 'ביעתא' ו'כרתי'. שלושת הראשונים טרפים והרביעי – כשר. בתרבויות שונות מצויינים גוונים שונים במונחים שונים ואך טבעי הדבר שהמונח 'ירוק' איננו משמש באותה המשמעות בגמרא ובימינו אלה. אם כן מה בין הגדרותיו של רב סמא ובין סקאלת הצבעים המוכרת לנו?

נתחיל דווקא מן המוכר ביותר – ה'כרתי'. 'ונראה שהוא צבע אינדי"ש בלע"ז דהוא דמי לרקיע, דהא משמע שהוא דומה קצת לתכלת כדאמרינן "כדי שיבדיל בין תכלת לכרתי" ומתוך כך אומר רבנו תם דהא דפסלינן בפרק לולב הגזול אתרוג הירוק ככרתן, דוקא בצבע האינדי"ש' (תוס' 'אלא'). האינדי"ש הוא הindigo, המצוי בין הסגול לכחול. למסקנה זו מגיעים התוספות מתוך הדמיון המתבקש בין 'תכלת' ל'כרתי'. לרא"ש סברה קרובה לכך 'ונראה שהוא צבע שקורין בלוא"ה' [=blue], אך המעדני יו"ט מביא גירסה ישנה המתאימה לסברת התוספות מצדה השני של סקאלת הצבעים – 'שקורין 'טורקינ"ו, כ"כ בדפוס ישן' [=טורקיז]. אם כן ה'כרתי' קרוב למדי לירוק הכהה המוכר לנו, עם נטיה או לכיוון הטורקיז או לכיוון הכחול-סגול. בסוגיית אתרוג הירוק במסכת סוכה אומרים התוספות 'ירוק ככרתי – משמע שמראהו כצבע שקורין ויר"ד' [vert, 'ירוק' בצרפתית מודרנית] (תוס' 'הירוק' סוכה לא:). מצאנו את פירושו של ה'כרתי'.

אם 'כרתי' פירושו ירוק, מה פירושו של המונח 'ירוק'? שלושת ה'ירוקים' האסורים הם למעשה גוונים שונים של הצבע הצהוב המוכר לנו. 'כשותא' הוא צמח הכשות הצהבהב ממנו מכינים בירה. 'מוריקא' הוא תבלין הכרכום המזרחי ו'ביעתא' היא ביצה. פירוש ר"ג מדייק עוד יותר 'ביעתא – חלמון שבפנים'. שלושת גווני הצהוב הללו הם הירוקים האסורים.

לכך מסייע גם פירושו של רבנו חננאל בנדה יט:, לגבי מראות דם הנדה, המשתמש גם בסוגייתנו. 'הירוק עקביא בן מהללאל מטמא - מכאן משמע דסתם ירוק הוא צבע הדומה לחלמון של ביצה או לזהב שנוטה למראה אדמומית. וכן משמע באלו טרפות...'

מכאן אפשר ללמוד פשט חדש במסכת מגילה, 'אסתר ירקרוקת היתה' איננו כינוי לצבע החולני של עור פניה, אלא לדרך בה ממיינים נערות לפי צבעים גם בימינו – זו שחרחורת, זו ברונטית, ואילו אסתר – ירקרוקת, כלומר, בלונדינית.