הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "זו דברי..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין כו ע"ב

"מתני'. כל מקום שיש מיאון אין חליצה, וכל מקום שיש חליצה אין מיאון:
גמ'. אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: יש מיאון במקום חליצה; דתניא: עד מתי הבת ממאנת? עד שתביא שתי שערות, דברי ר"מ; ר' יהודה אומר: עד שירבה השחור על הלבן."

1.
מדברי רב יהודה בשם רב יוצא שמשנתנו היא כדעת יחיד – רבי מאיר בברייתא. וכך נפסקה ההלכה ברמב"ם.

2.
והרא"ש אומר שכל מקום שנאמר "זו דברי..." משמע שאין הלכה כמותו, ולכן צריך לפסוק כרבי יהודה בברייתא. [ותלוי בכמה סוגיות בש"ס – ראה "מתיבתא", ילקוט ביאורים", עמוד מח, ובהערה מד שם].

3.
וכן בשל"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות:

שי. זו דברי פלוני, כשהגמרא אומרת זו דברי פלוני על הסתם פליג עליה ולא סבר כוותיה. וכן כתבו התוספות (ד"ה ומאי) בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף ל"ה (א), וזה לשונם: זו דברי סומכוס, משמע זו ולא סבירא ליה, אף על גב דמוכח בפרק בית כור (שם בבא בתרא דף קה א) דאיכא זו וסבירא ליה, מיהו סתם זו לא סבירא ליה. וכן כתב הר"ן פרק אלו נערות (כתובות דף מ ב ד"ה זו דברי רבי מאיר) דזו לא סבירא ליה, כל היכא דלא מפרש בהדיא זו וסבירא ליה.

כלומר, הגמרא אומרת "זו דברי רבי מאיר" כדי ללמדנו שאין הלכה כמותו.

5.
ולכאורה מדוע שנחשוב שהלכה כרבי מאיר אם רבי יהודה חולק עליו והרי במחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה הכלל הוא שהלכה כרבי יהודה?

6.
אלא, מכיון שמשנתנו היא "סתומה" והכלל הוא שהלכה כסתם משנה, לכן הגמרא מנסחת "זו דברי רבי מאיר" ומשתמשת בנוסחה שמעידה שפוסקת שלא כרבי מאיר אלא כרבי יהודה. ולפי הרא"ש – לעיל - כך היה צריך לפסוק בסוגייתנו [בלי להתייחס לסוגיות אחרות].