הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "והלכתא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין יט ע"א
"מר בר רב אשי אמר: פגע בחיטי - כשרה, שייר בחיטי - טרפה.
והלכתא: משיפוי כובע ולמטה - כשרה, והיינו דשייר בחיטי. רב נחמן אכשר משיפוי כובע ולמטה,
אמר ליה רב חנן בר רב קטינא לרב נחמן: כמאן? לא כרבנן ולא כרבי יוסי ברבי יהודה!
אמר ליה: אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא, אנא שמעתא ידענא, דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, ואמרי לה א"ר אבא בר זבדא א"ר חנינא, ואמרי לה א"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע בן לוי: משיפוי כובע ולמטה - כשרה. ואריב"ל: מוגרמת דרבנן כשרה לרבי יוסי בר' יהודה, ודרבי יוסי ברבי יהודה כשרה לרבי חנינא בן אנטיגנוס. פשיטא! מהו דתימא ר"ח בן אנטיגנוס אדרבנן קאי, קא משמע לן. ואימא ה"נ! א"כ העיד עליה מיבעי ליה. והלכתא כר' חנינא בן אנטיגנוס, דקאי רב נחמן כוותיה."
בקטע הנ"ל מופיע הביטוי "והלכתא, פעמיים. פעם ראשונה בסוף דברי מר בר רב אשי, ופעם שניה – בסוף הקטע.
יש אומרים שאת ה"הלכתא" הראשון, אומר מר בר רב אשי עצמו, ואילו את השני אומרת הגמרא ["סתמא דגמרא"; "עורך הגמרא"]. חשוב להבחין בין שני ה"סוגים". לפי ההסבר הנ"ל, ה"הלכתא" הראשון הוא פסיקה אישית של מר בר רב אשי, ואילו ה"הלכתא" השני – הוא פסיקת הגמרא, שבדרך כלל כך גם נקבע כמסקנת הסוגיה והלכה למעשה ברמב"ם ובשו"ע.
את ה"הלכתא" השני הגמרא מנמקת "דקאי רב נחמן כוותיה". ויש להסביר שאת כל הקטע "ואמר ריב"ל..." מביאה הגמרא כהוכחה לדברי "מר בר רב אשי", וכן רב נחמן הרי חי לפני מר בר רב אשי, ולכן מר בר רב אשי חי אחריו ומסתמך עליו [כך מוסבר ב"שוטנשטיין" – ובצדק].
וראה בהרחבה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רנא.
