הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "לצדדין קתני" "אמר רב... ורב אמר..."
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין טז ע"ב
"אמר מר: נעץ סכין בכותל ושחט בה - שחיטתו כשרה. אמר רב ענן אמר שמואל: לא שנו אלא שהסכין למעלה וצואר בהמה למטה, אבל סכין למטה וצואר בהמה למעלה חיישינן שמא ידרוס. והא קתני: בין שהסכין למטה וצואר בהמה למעלה, בין שהסכין למעלה וצואר בהמה למטה!
אמר רב זביד, לצדדין קתני: סכין למטה וצואר בהמה למעלה - בתלוש, סכין למעלה וצואר בהמה למטה - במחובר.
רב פפא אמר: בעופא דקליל. "
הביטוי "לצדדין קתני" משמעותו שמדובר בשתי אוקימתות. אמנם לא מדובר בשתי אוקימתות חדשות אלא באלה שהוזכרו ברישא. [דיון רחב אודות המושג ב"גופי הלכות", פרק יב, כלל שה]
רמב"ם הלכות שחיטה פרק ב, הלכה ח:
נעץ את הסכין בכותל והעביר הצואר עליה עד שנשחט שחיטתו כשרה, והוא שיהיה צואר הבהמה למטה וסכין למעלה, שאם היה צואר בהמה למעלה מן הסכין שמא תרד הבהמה בכובד גופה ותחתך בלא הולכה והבאה ואין זו שחיטה כמו שיתבאר, לפיכך אם * היה עוף בין שהיה צוארו למעלה מן הסכין הנעוצה או למטה ממנו שחיטתו כשרה.
מגיד משנה הלכות שחיטה פרק ב, הלכה ח:
והריא"ף ז"ל כתב להני תרי תירוצי לאשמועינן דתרוייהו הלכתא נינהו וכל חד מודה לחבריה בעיקר דינא אלא דלרב פפא ניחא ליה לאוקמה בתירוץ מרווח שיהיה כולל ולא לצדדין ורב זביד ניחא ליה לאוקמה לצדדין ולא בעוף משום דקתני בהדיא בהמה
ורש"י ז"ל תירצה אליבא דר"פ הא דקתני בהמה לאו דוקא ... וכן היא מסקנת רבינו שהרי לא חילק. וכן יש מי שהורה דה"ה גדיים וטלאים קטנים דהם קלים כמו עוף דדינם כעוף וגם זה אינו כן דעת רבינו דבהמה סתם כתב ואע"פ שהיא קטנה בגוף היא כבידה בטבע:
משמע מדבריו שגם הרמב"ם פסק כרי"ף את שני תירוצי הגמרא, ויש להוסיף, שמרש"י בסוגיה משמע שפוסק רק כרב פפא ועל תרוצו של רב זביד אומר רש"י: "לא תוקמה בשינויא דחיקא". משמע מרש"י שתרוץ מסוג של "לצדדין קתני" נחשב בתרוץ "דחוק".
ונוסיף הערה:
מלשון הסוגיה של "רב פפא אמר..." משמע, שבא לחלוק על רב זביד, ומתאים דווקא לשיטת רש"י. ולשיטת הרמב"ם נסביר שהלשון "אמר רב.... ורב... אמר" הכלל הוא שהשני בא לחלוק, וכלל זה חל רק כאשר מדובר במימרות שמציגות דעות שונות ולא – כמו בסוגייתנו – שמדובר בתרוצים שונים על קושיה קודמת.
