הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "תניא" "תנן" "רבי מאיר" "רבי יהודה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין טו ע"א

"אלא אמר רב אשי: רבי יהודה דמבשל היא, דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר... "

בסוגייתנו מובאת מחלוקת בין רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוחנן הסנדלר. הביטוי "תנן" מלמד שזוהי משנה, אולם המשנה היחידה שקשורה חנושא היא זאת במסכת תרומות:

משנה מסכת תרומות פרק ב משנה ג

[ג] המטביל כלים בשבת שוגג ישתמש בהם מזיד לא ישתמש בהם המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל הנוטע בשבת שוגג יקיים מזיד יעקור ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור:

לפנינו, שבמשנה מובאת רק דעה אחת המתאימה לדעת רבי מאיר בסוגייתנו. לכן נראה לומר שבסוגייתנו מדובר על "ברייתא" ולא על המשנה, ולכן יש גורסים "דתניא" במקום "דתנן".
אולם ניתן לומר שמדובר, אמנם, בברייתא, אלא, שהברייתא עצמה מבוססת בעיקרה על המשנה במסכת "תרומות", ולכן במקרה כזה אפשרי שהפתיחה לברייתא גם היא תנוסח בלשון "דתנן" [ראינו זאת גם בדף הקודם – חולין דף יד].

נצרף לזה גם את המשך הסוגיה:
בגמרא:

ונוקמה במזיד ורבי מאיר! לא סלקא דעתך, דקתני דומיא דיום הכפורים, מה יום הכפורים לא שנא בשוגג ולא שנא במזיד לא אכיל, אף הכא נמי לא שנא בשוגג ולא שנא במזיד לא אכיל

אחרי שהגמרא העמידה את משנתנו כרבי יהודה, שואלת הגמרא שניתן להעמידה גם כרבי מאיר [בברייתא לעיל]. מובא בפרשנים ["מתיבתא", הערה ט] שהגמרא "מעדיפה" להעמיד את משנתנו כרבי מאיר [בברייתא] מפני שהכלל הוא: "סתם משנה" – רבי מאיר. למעשה הייצנו צריכים להקשות "חזק" יותר, שהרי המשנה במסכת שבת היא כרבי מאיר בברייתא, ושם, בשבת, גם היא "סתם משנה". מצד שני ניתן אולי לטעון, שאין קשר הכרחי בין "רבי מאיר" במשנה ל"רבי מאיר" בברייתא. אולם אם נסכם כל הנ"ל יחד נוכל לומר שהברייתא לעיל מרחיבה את המשנה במסכת שבת ולכן היא "שוות ערך" ל"משנה", ולכן מאד מתאים לומר שמשנתנו "סתם משנה" מתאימה ל"רבי מאיר" ב"משנה" במסכת שבת וב"ברייתא" [שהיא עצמה גם "נחשבת" משנה].