הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "תנינא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין יג ע"ב
"אמר רב עוקבא בר חמא: לקבל מהן קרבן, דתניא: +ויקרא א'+ מכם - ולא כולכם, להוציא את המומר, מכם - בכם חלקתי ולא בעובדי כוכבים. ממאי? דלמא הכי קאמר: מישראל מצדיקי קבל, מרשיעי לא תקבל, אבל בעובדי כוכבים כלל כלל לא! לא ס"ד, דתניא: איש - מה ת"ל איש איש? לרבות העובדי כוכבים, שנודרים נדרים ונדבות כישראל. "
רב עוקבא אומר שרב נחמן בא לחדש שמקבלים קרבן ממינים נכרים וקשה: הרי דבר זה נלמד במפורש מברייתא.
ואלו דברי רש"י מסכת חולין דף יג עמוד ב :
ולא בעובדי כוכבים - דאפילו המינין כשרין ואע"ג דבהדיא תנא לה בהא מתניתא ליכא למיפרך תנינא משום דלאו לכולי עלמא שמיע להו מתניתא אבל במידי דתנא במתניתין כי אמר לה אמורא פריך עליה מאי קמ"ל תנינא.
רש"י אומר שאם אמורא אומר הלכה כדברי משנה אז מקשים עליו: "תנינא...", כלומר, מה בא האמורא לחדש. אבל מברייתא לא מקשים מפני שיתכן שאמוראים [כמו רב נחמן בסוגייתנו] לא שמע את אותה ברייתא.
ראה "מתיבתא", הערה ז, ובאופן שונה ב"ילקוט ביאורים", עמוד קסב.
ויש לומר שגם כאשר יש ברייתא שתומכת בדברי אמורא מסויים ומובאת בגמרא בסגנון "תניא כוותיה ד..." יש לומר שהאמורא המסויים לא הכיר את אותה ברייתא.
