הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "אמרה... חדא זימנא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין יג ע"א
"הא נמי אמרה רבי יוחנן חדא זימנא! דתנן: המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה וירד עליהם טל - אינן בכי יותן, ואם נתכוין לכך - הרי הן בכי יותן; העלום חרש שוטה וקטן, אף על פי שנתכוונו לכך - אינן בכי יותן, מפני שיש להן מעשה ואין להן מחשבה; וא"ר יוחנן: ל"ש אלא שלא היפך בהן, אבל היפך בהן - הרי זה בכי יותן!."
ויש להבדיל בין המושג בסוגייתנו "והא אמרה חדר זימנא" – שמדובר על אמוראים לבין הביטוי "תנינא חדא זימנא" [=שנינו פעם אחת=שנינו כבר בעבר] שמדבר על דברי תנאים, כאשר השאלה מתאימה כשמדובר בשני "סתם משנה" – משנה ללא שמות תנאים – והקושי הוא על רבי יהודה הנשיא עורך המשניות: מדוע כתב דין זהה בשני מקומות במשניות. ובעל "הליכות עולם" מציין שמצינו ניסוח זה גם כאשר הדינים בשתי המשניות נאמרו על ידי שני תנאים שונים. ואז השאלה על רבי יהודה הנשיא מדוע לא כתב במשנה אחת [בלבד] את הדין הזהה בשמם של שני התנאים: "... וכן אמר..."
[אולי אפשר היה להסביר את שאלת הגמרא במקרים הנ"ל כך: מדוע רבי יהודה הנשיא שיבץ שני תנאים שונים במקומות שונים כשאומרים דין זהה – וכשההלכה כמו כל אחד מהם]
ואולי גם לגבי האמוראים – כבסוגייתנו - השאלה היא על רב אשי עורך הגמרא.
