סקר
האם אתה זוכר את המסכת הקודמת שלמדת בדף יומי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מתיב... לסיועיה לרב..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין י ע"א


"מתיב רבא לסיועיה לרב הונא: טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ, אע"פ שנתעסק באותו המין כל היום כולו - לא עלתה לו טבילה, עד שיאמר ברי לי שלא היה עלי קודם לכן; והא הכא דודאי טבל, ספק הוה עליה ספק לא הוה עליה, וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי!"

רבא מקשה על רב חסדא ומסייע לרב הונא.
הביטוי: מתיב... לסיועיה לרב..." מופיע רק במקום אחד נוסף בש"ס [זבחים דף י], ולכן נראה שהוא "חסר משמעות" ! שהרי מאד קשה, בכל קושיה בש"ס על דעה אחת ממילא יש בה סיוע לדעה השניה, ומדוע בכל הש"ס הגמרא מסתפקת בביטוי "מתיב..." [על כל הטיותיו].

בגירסאות השונות [ב"עדי נוסח"] מופיע במקום "רבא" גם: "רבה" ; "ר' אבא", מלבד גירסת "רבא" כבגמרתנו.

הביטוי "מסייע ליה..." [בפני עצמו] מופיע בש"ס פעמים רבות, ובדרך כלל מדובר כשאין מחלוקת אמוראים. ולפעמים משמע שכך נפסקת ההלכה. בסוגייתנו, בהמשך, הגמרא פוסקת במשהו כרב הונא ובמשהו אחר כרב חסדא, ולכן אולי זאת הסיבה לשימוש בביטוי הכפול: "מתיב... לסיועיה ל...".

את השאלה על הכפילות בביטוי הנ"ל מצאתי בשו"ת הר צבי יורה דעה סימן נז :

עיין חולין (דף י ע"א) מתיב רבא לסיועיה לרב הונא טבל ועלה וכו', עיין בס' לב אריה, דמפרש האי לישנא לסיועי דהוי כמו שפת יתר, ומתרץ דכבר נחלקו בטעמא דבהמה בחזקת איסור, רש"י ס"ל חזקת אבר מן החי, ורשב"א חולק ומפרש חזקת איסור שאינה זבוחה, והרי ריצב"א בתוס' שבועות (דף כד) לא ניחא ליה אי האי פירוש וממילא היה אפשר לומר דרב חסדא ס"ל דלא הוי חזקת איסור כלל. ולפי"ז ליכא קושיא כלל לר"ח מההיא דטבל, דשאני הכא דאיכא חזקת טומאה ולכך קאמר מתיב רבא לסיועיה לר"ה, דעכ"פ לרב הונא דס"ל דגבי בהמה איכא חזקת איסור, הוי סייעתא, ואם ס"ל לר"ח ג"כ כר"ה בהא דאיכא חזקת איסור, אז איכא ג"כ תיובתא לר"ח. עכת"ד.

ובהמשך הוא מסביר באופן שונה:

ובזה מדוקדק הדק היטב, לשון הגמרא מתיב רבא לר"ח, ואין לתרץ דשאני הכא דאיכא חזקת טומאה, אבל בדר"ח ליכא חזקת איסור (בתוס' ביצה דאין מחזיקין מאיסור לאיסור) ע"ז קאמר לסיועיה לרב הונא דמחזיקין מאיסור לאיסור, דהא מצינו דמהני חזקת טומאה דאורייתא לענין דרבנן, הרי מוכח כרב הונא דמחזיקין מאיסור לאיסור והוי תיובתא לר"ח.

שני ההסברים שמובאים בשו"ת הנ"ל טוענים שכוונת הביטוי לומר: גם אם הקושיה על רב חסדא איננה "חזקה" הרי שלפחות לרב הונא יש סיוע.
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר