הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "ותיפוק ליה"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין ח ע"א
"אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: סכין של עבודת כוכבים - מותר לשחוט בה ואסור לחתוך בה בשר, מותר לשחוט בה - מקלקל הוא, ואסור לחתוך בה בשר - מתקן הוא.
אמר רבא: פעמים שהשוחט אסור - במסוכנת, ומחתך מותר - באטמי דקיימין לקורבנא.
ותיפוק ליה משום שמנונית דאיסורא!"
דברי רבא מוסבים על דברי רב נחמן.
הגמרא מקשה: "ותיפוק ליה...", כלומר צריך לאסור את הבשר בגלל שמנונית של איסור שיש בסכין. רש"י מפרש שהקושיה היא על כל הדינים של היתר שנאמרו על ידי רב נחמן ורבא . ויש אומרים שרש"י מתכוון לומר שהקושיה היא רק על הדין האחרון, שהתיר רבא לחתוך נתחים טובים בסכין של עבודה זרה.
ראה על כך בהרחבה, "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד צג. וראה שם, בשם ה"שיטה מקובצת" והגר"א, שהשאלה "ותיפוק ליה" היא רק על המקרים בהם רב נחמן אסר. כי רק במקרה כזה שייך הלשון "ותיפוק ליה", כלומר, שאותו דין איסור יכול לצאת מסיבה אחרת, ואין הלשון "ותיפוק" מתאים אם בא לאסור דבר שהאמורא אמר שהוא מותר.
