הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"רבן גמליאל" / "אמורא מאוחר"
[תנאים ואמוראים]
חולין ה ע"ב
"א"ר חנן א"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא: רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה."
רש"י מסכת חולין דף ה עמוד ב :
ר"ג - בנו של רבי יהודה הנשיא שהיה מן האחרונים ובית דינו נמנו על שחיטת כותי לאחר שנשנית משנתינו דהכל שוחטין ואפילו כותי ואסרוה.
רש"י מסביר שמדובר ברבן גמליאל שהיה בנו של רבי יהודה הנשיא [זאת אומרת, שהוא חי בתקופת רב ורבי יוחנן]. אחרי שרבי יהודה הנשיא כתב את המשנה, שאפילו כותי רשאי לשחוט, בא בנו ואסר שחיטת כותי. כיצד בנו רשאי לחלוק על אביו. אלא יש לדייק: "רבן גמליאל ובית דינו נמנו..." כלומר, מדובר על הכרעה של בית דין ולא רק על רבן גמליאל עצמו.
מי שהביא את ה"מסורת" הזאת הוא "בר קפרא" שהיה בן דורו של רבן גמליאל, בנו של רבי יהודה הנשיא.
תוס' חולק על רש"י, חולין דף ה עמוד ב :
ר"ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה - פירש בקונטרס רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא שהיה אחרון וכן משמע קצת דקאמר בסמוך רבן גמליאל ובית דינו כרבי מאיר סבירא ליה דחייש למיעוטא משמע שהוא רבן גמליאל אחרון שהיה אחר רבי מאיר, ומיהו קשה דאם כן, הויא ליה לפרושי בהדיא רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא כדתנן במס' אבות (פ"ב מ"ב) רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ,
תוס' מוכיח את דברי רש"י: הגמרא אומרת בהמשך שרבן גמליאל סובר כרבי מאיר. אם מדובר – כדברי רש"י – בבנו של רבי יהודה הנשיא הדבר הגיוני, מפני שרבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא חי 2 דורות אחרי רבי מאיר [רבי מאיר>>> רבי יהודה הנשיא >>> רבן גמליאל]. תוס' מתכוין לומר, שלא יתכן לומר, שמדובר ברבן גמליאל סבו של רבי יהודה הנשיא ["רבן גמליאל דיבנה] – [הערה: ומדוע לא "רבן גמליאל הזקן" סב סבו של רבי יהודה הנשיא?], מפני שהוא חי לפני רבי מאיר וכיצד הגמרא אומרת שהוא סובר כרבי מאיר – שחי אחריו.
על כך מקשה תוס' קושיה "טכנית": בכל מקום בגמרא בנו של רבי יהודה הנשיא נקרא במפורש: "רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא".
ועוד תימה דגזר ר"מ על סתם יינם ולא גזר על שחיטה דאורייתא אבל אם הוא רבן גמליאל דיבנה ניחא
והא דקאמר כר"מ סבירא להו משום דרבי מאיר סבירא ליה הכי בהדיא
תוס' מסביר שמדובר ברבן גמליאל דיבנה, שחי לפני רבי מאיר, ובכל זאת אפשר לומר שהוא סובר כרבי מאיר. מפני שהוא כבר ידע את דברי רבי מאיר מכח סברתו העצמית שלו, אלא שהדין נקרא על שמו של רבי מאיר, מפני שרבי מאיר "סבירא ליה הכי בהדיא", כלומר, אמר זאת במפורש.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ס. ושם בהערה כח מעיר, שיש אומרים ש"רבי מאיר" עצמו חי בתקופת "רבי יהודה הנשיא", או מעט לפניו, כי בדף הבא הגמרא אומרת, שרבי מאיר העיד לפני רבי...
רעיון זה של תוס' מוכח בהרבה מקומות בש"ס ש"אמורא מוקדם" מתייחס לדברים שנאמרו על ידי "אמורא מאוחר". וכנראה יש כאן מחלוקת בין רש"י לתוס', האם אומרים זאת גם לגבי תקופת התנאים. לפי רש"י כנראה שלא, ולפי תוס', בודאי שכן.
