הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "רבינא" – "בתראי"
[אמוראים: כללי פסיקה]
חולין ג ע"א
"רבינא אמר, הכי קתני: הכל שוחטין - הכל מומחין שוחטין, מומחין ואע"פ שאין מוחזקין, בד"א - שיודעין בו שיודע לומר הלכות שחיטה, אבל אין יודעין בו שיודע לומר הלכות שחיטה - לא ישחוט, ואם שחט, בודקין אותו אם יודע לומר הלכות שחיטה - מותר לאכול משחיטתו, ואם לאו - אסור לאכול משחיטתו, חוץ מחרש שוטה וקטן דאפילו דיעבד נמי לא, שמא ישהו, שמא ידרסו, ושמא יחלידו.
ואיכא דאמרי: רבינא אמר, הכי קתני: הכל שוחטין - הכל מוחזקין שוחטין, מוחזקין אע"פ שאין מומחין, בד"א - ששחטו לפנינו ב' וג' פעמים ולא נתעלף, אבל לא..."
רמב"ם הלכות שחיטה פרק ד הלכה ג :
ישראל שיודע הלכות שחיטה הרי זה לא ישחוט בינו לבין עצמו לכתחלה עד שישחוט בפני חכם פעמים רבות עד שיהיה רגיל וזריז, ואם שחט תחלה בינו לבין עצמו שחיטתו כשרה.
כסף משנה הלכות שחיטה פרק ד הלכה ג :
ישראל שיודע הלכות שחיטה וכו'. בריש הכל שוחטין מקשה אמתני' דקתני הכל שוחטין ושחיטתן כשרה הכל שוחטין לכתחלה ושחיטתן כשרה דיעבד ומתרצינן בה תירוצי טובא ואמר התם (דף ג':) רבינא אמר תרי לישני בלישנא קמא אמר דכל שאין אנו יודעים בו שיודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ובלישנא בתרא אמר דכל שאין אנו יודעים בו שאינו מתעלף מתוך רכות לבו בשעת שחיטה אסור לאכול משחיטתו ויהבי בגמרא טעמא אמאי נאדו אמוראי כל חד וחד מטעמא דחבריה ...
ורבינו ז"ל פסק כתרי לישני דרבינא דבתרא הוא
...כלישנא בתרא דרבינא והיכא דליתיה קמן שחיטתו כשרה שכך אמר רבינא בעצמו דליתיה קמן דנשייליה ובלעלפויי לא חיישינן פסק דלכתחלה לא ישחוט כלישנא קמא דרבינא אבל אם שחט אפילו איתיה קמן לא בדקינן ליה כיון דאמרינן לעלפויי לא חיישינן ולא אמרינן רוב מצויין אצל שחיטה מוחזקים הם כדאמרי' גבי מומחין משמע דטפי איכא למיחש למומחין ממוחזקין:
ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם פסק כרבינא מכיוון שמתוך כל האמוראים בסוגיה "רבינא" נחשב כ"בתראי" – ולכן הלכה כמותו. והוא מסביר שהרמב"ם פוסק כשתי הלשונות [יחד] של רבינא.
ויש להעיר: הרי כל האמוראים לא סוברים כרבינא, ויוצא מכך שכלל זה ש"הלכה כבתראי" גובר על הכלל של "יחיד ורבים – הלכה כרבים". אבל לא כך. אין כאן רבים שסוברים דעה אחת, אלא יש כאן "רבים" שלא סוברים כרבינא אבל כל אחד סובר דבר אחר, וכלל לא נחשב כ"רבים" נגד "יחיד".
