הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
  

כלל פסיקה: "הלכה כרבי אליעזר בן יעקב"

מנחות קז ע"א

"נחושת - לא יפחות ממעה כסף. תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת. למאי חזיא? אמר אביי: שמחטטין בה פתילות, ומקנחין בה נרות. ברזל - תניא, אחרים אומרים: לא יפחות מכליה עורב. וכמה? אמר רב יוסף: אמה על אמה. איכא דאמרי: לא יפחות מאמה על אמה. למאי חזיא? אמר רב יוסף: לכליה עורב. ."

רמב"ם הלכות ערכין וחרמין פרק ב הלכה ט :

האומר הרי עלי מטבע כסף לא יפחות מדינר כסף, מטבע נחשת לא יפחות ממעה כסף, הרי עלי ברזל לא יפחות מאמה על אמה לכלה עורב שהיה למעלה בגג ההיכל כמו שיתבאר במקומו.

לגבי "מטבע נחושת" הרמב"ם פוסק כמשנתנו. אולם אם אומר "נחושת בלבד" הרמב"ם לא מביא את דברי רבי אליעזר בן יעקב בברייתא שלא יפחת "מצינורא קטנה של נחושת..."

כסף משנה הלכות ערכין וחרמין פרק ב הלכה ט :

האומר הרי עלי מטבע כסף וכו'. משנה בסוף מנחות (דף ק"ו:) הרי עלי כסף לא יפחות וכו' ובגמרא לא יפחות מדינר כסף ודילמא נסכא (ותירצו) דאמר מטבע וכו':
ברזל וכו' עד לכלה עורב. (שם בגמ')
ובנחשת לא חש רבינו לדרבי אליעזר בן יעקב אע"פ שמשנתו קב ונקי מפני שאינו אלא בברייתא וסתם מתניתין עדיף. ולא ידעתי למה השמיט רבינו דין האומר עלי מטבע זהב וכן למה לא כתב גבי לא יפחות מדינר כסף דה"מ באתרא דלא סגי פריטי דכספא:

ה"כסף משנה" מסביר שכעיקרון הלכה צריכה להיות כרבי אליעזר בן יעקב, מפני ש"משנתו קב ונקי", אולם בסוגייתנו דברי רבי אליעזר בן יעקב מופיעים בברייתא ולא במשנה, ולכן דברי המשנה עדיפים. משמע ממנו שהמשנה חולקת על רבי אליעזר בן יעקב.

רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קלח עמוד א :

דהא דקי"ל "הלכה כרשב"ג במשנתנו" היינו משנה
אבל ברייתא לא אלא הלכה כרבנן
דמשנתינו מתני' משמע
אבל היכא דאמרי' משנה היינו נמי ברייתא
כדאמרי' בעלמא (גיטין דף סז) משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ומשו"ה קי"ל כותיה בין במשנה בין בברייתא.

הרשב"ם טוען שהבחנה בין משנה לברייתא לעניין הכרעה בין אמוראים קיימת רק כאשר בש"ס מנוסח הכלל: "הלכה כ... במשנתנו". אולם לגבי רבי אליעזר בן יעקב לא מוזכר "במשנתנו" ולכן גם אם דינו של רבי אליעזר בן יעקב מופיע בברייתא [כבסוגייתנו] הלכה צריכה להיות כמותו.
מצינו, אם כן, שיש מחלוקת ראשונים בדבר.

מסוכמים הדברים אצל "יד מלאכי", כללי התלמוד, כלל שב :

"... ואיתא תו בהקומץ רבה [דף] ל"א ב' גבי כל מקום ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו מי קאמר במשנתינו כ"מ ששנה קאמר ופי' רש"י מי קאמר במשנתינו דמשמע משנה ולא ברייתא הרי מבואר דכל היכא דנקט לישנא דכ"מ ולא קאמר במשנתינו בין..."

כל כלל הכרעה בש"ס שלא נאמר בו במפורש "במשנתנו" הרי הכלל תופס גם בברייתא. לדוגמא: הלכה כרבי מחברו ולא מבריו" חל גם בברייתא או לא.

אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור רפח :

בתנאים643: הלכה כרבי מחבריו644, וכן אמרו בירושלמי645. יש מהראשונים מפרשים בדעת רב נחמן שאף הוא סובר בכל מקום "ולא מחבריו", אלא שבאותו דין הוא שאמר "ואפילו מחבריו646, ויש מפרשים בדעתו שסובר שלא נאמר הכלל "ולא מחבריו", אלא שיתכן "אפילו מחבריו", כשמסתבר טעמו647. רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן מסתפק, אם הלכה אפילו

643. עי' לעיל: כללי הלכה בתנאים מערובין מו ב.
644. סמ"ג עשין עד בשם ה"ר יהודה ב"ר אברהם, ועי' דק"ס ערובין שם שכ"ה בכתי"מ ועוד.
645. תרומות פ"ג ה"א, ועי"ש במרה"פ סוד"ה התורם. ועי' פהמ"ש שביעית פ"ט סומ"ה וביד מלאכי כלל רלב.
646. ר"ת בתוס' ב"ב שם ופי' א ברמב"ן שם. ועי' יבין שמועה כלל רלב שפי' שהספק הוא אם גם בברייתא אמרו ולא מחבריו.
647. ר"י בתוס' שם וכמהרש"א שם ופי' ב ברמב"ן שם.

יד מלאכי כללי התלמוד כלל תטו :

" משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, אמרינן אף בברייתא, כן מוכח בפרק החולץ [דף] ל"ז א' ובפרק הבא על יבמתו [דף] ס' א' דמייתי לה להלכה פסוקה על ברייתא ע"ש וכן ראיתי לבעל הלכות גדולות דף פ"ז ב' דעלה דתניא בהניזקין [דף] נ"ב א' ראב"י אומר זה וזה ישבע והלכה כדבריו כתב הוא ז"ל ואע"ג דקתני ראב"י אומר וכו' ומשנת ראב"י קב ונקי לית הלכתא כוותיה דאין למדין הלכה מפי תלמוד וכו' ע"כ, אלמא משמע דאי לאו הכי הוה פסיק כוותיה אף דברייתא היא, ושיטת הרי"ף ג"כ נראה דכך היא דהא אשכחנא ליה בפרק שבועת הדיינין דף שי"ח ב' דעל ברייתא דמייתי תמן ראב"י אומר פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו קא פסק ותני הלכה כראב"י כדאמרינן משנת ראב"י קב ונקי וכתב שם הר"ן שהרב ז"ל בתחילה פסק כדברי חכמים ובזקנותו חזר בו ופסק כראב"י ואנן בדידן אית לן למיזל בתר בתרא ואף לפי מ"ש עוד דדעת הראב"ד ור"ח והגאונים לפסוק כחכמים היינו מטעמא דלא אית להו משנת ראב"י קב ונקי אלא כנגד יחיד אך לא כנגד רבים כמבואר שם אבל דאמרינן כן אף בברייתא כולן שוין לטובה דאין טעם לחלק בין משנה לברייתא וזה ברור גם הרמב"ם ז"ל אזיל ומודה לשיטת הרי"ף רבו וכדחזינן מכמה פסקי דידיה, וראשון לציון הנה הוא בסוף פ"ו מהלכות ע"ז דעל ברייתא דספרי כתב מרן שם דפסק כראב"י משום דמשנתו קב ונקי וכ"כ עוד שם בפי"ב הלכה ט' על ברייתא דפרק שני נזירין [דף] נ"ט ובפ"ב מהלכות תשובה הלכה ח' ובפ"ג מהלכות נערה ובתולה הלכה ו' ובפ"ה מהלכות תרומות הלכה ט' ובפ"ח מהלכות ביאת מקדש הלכה י"ב ובפ"ג מהלכות עבודת יום הכפורים הלכה ב' ובפ"ג מהלכות עבדים הלכה ד' ובפ"ב מהלכות אבל הלכה י"ד לכו חזו וכן מצאתי להרב המגיד בפ"ו מהלכות שבת הלכה כ"ד ובריש פי"ב מהלכות אישות יע"ש.
אך את זה ראיתי רע ומר בדברי מרן שבסוף פ"ב מהלכות בית הבחירה שינה את טעמו ואמר ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי אפשר דהני מילי במשנה אבל לא בברייתא וזה תימא רבתי ששכח דברי עצמו הנאמרים באמת בכל אינך דוכתי שהבאתי דהך כללא איתיה אף בברייתא, ואמת אגיד שאחר עידן ועידנין מצאתי למהר"ר צבי אשכנזי בתשובותיו סי' יו"ד .."

האם הכוונה שדברי רבי אליעזר בן יעקב נאמרו בברייתא נגד חכם אחר [או נגד חכמים] שדבריהם נאמרו במשנה, או הכוונה גם כשדברי חכמים נאמרו בברייתא גם אז אין הכרח שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב.